רק אתמול נודע לנו כי שופטת בית המשפט השלום בירושלים הרשיעה את הרב אליצור סגל בהעלבתו של הרב ישראל וייס, ששימש בתקופה הרלוונטית בתפקיד הרב הראשי הצבאי. בית המשפט מצא כי סגל העליב את וייס במאמר שכתב באתר "מנהיגות יהודית" והרשיע אותו בעבירה המכונה "העלבת עובד ציבור"
מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
התסכול הרגעי עלול להפוך לתיק פלילי
האזרח הממוצע נזקק באופן קבוע לשירותם של עובדים בשירות הציבורי או שמא לחלופין הוא בא עמם במגע עימם לעיתים שלא מרצונו. במקרים רבים, המגע עם עובדים מהשירות הציבורי מעלה תסכול רב, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, בקרב האזרח.
אזרח שלא נזהר בלשונו לעיתים גולש לאמירת דברים בגנותו של עובד הציבור, אולם אין לו מודעות לעובדה שבשונה מאמירת דברים כלפי נותן שירותים רגיל, אמירת דברים כגון קללות או הערות אישיות פוגעניות לעובד ציבור יכולה להקים עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור המעוגנת בסעיף 288 לחוק העונשין.
במקרים שכאלה, לא מהססת התביעה המשטרתית להגיש כתבי אישום כנגד אזרחים אשר אופן התנהלותם לרוב הוא נורמטיבי לחלוטין כאשר הדברים נאמרו מתוך תסכול. ברוב רובם של המקרים לאזרחים אין את הכוח והמשאבים להילחם בכתב אישום שעניינו העלבת עובד ציבור, ואשר עובדותיו לרוב אינן שנויות במחלוקת והם מסיימים את ההליך בעניינם הסדר עם ענישה שאינה מחמירה. לא כך היה המקרה בעניינו של צבי כהן, אשר הגיע עד לבית המשפט העליון ונלחם על חפותו עד לזיכויו (רע"פ 229/12 צבי כהן נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 16.10.12).
חופש הביטוי עומד למבחן בית המשפט העליון
כנגד צבי כהן הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של החזקת סכין, החזקת כלי פריצה, ועבירה של העלבת עובד ציבור. מתנדבים מהמשמר האזרחי עצרו את רכבו של צבי כהן לצורך ביקורת שגרתית וחיפוש ברכבו היות ובסביבת המקום ארעה התפרצות. בחיפוש נמצאו סכין יפנית ושלושה מברגים בתא הכפפות. הרכב בו היה כהן היה במגרש חניה עם אורות כבויים בשעת לילה מאוחרת וכן היה לו עבר פלילי. נקבע כי למתנדבים היה יסוד סביר לחיפוש אולם החיפוש נעשה בחוסר סמכות היות ואת החיפוש לא ליווה שוטר כנדרש על פי החוק, והחיפוש לא נעשה מתוך מטרה למנוע פגיעה בחיים או ברכוש. כהן, אשר כלל לא היה קשור ולהתפרצות וכפי הנראה מתוך תסכול, רב קילל את אחד המתנדבים "ילד מושתן ומפגר".
מסכת עובדתית זו הובילה להרשעתו בכל העבירות המיוחסות לו, ודחיית ערעורו בבית המשפט המחוזי, כאשר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי שאמירותיו של כהן לא באות בגדרי חופש הביטוי. בית המשפט העליון בהחלטת השופט ג'ובראן לאור פסיקה תקדימית אחרת קבע שהחיפוש הלא חוקי פוסל את האישומים של החזקת כלי פריצה והחזקת סכין היות ומדובר בראיות שאינן קבילות, ולאחר מכן עבר לדון בהרשעתו של כהן בעבירה של העלבת עובד ציבור. בית המשפט העליון הביע הסתייגות נחרצת מקביעתו של בית המשפט המחוזי כי אמירותיו של כהן לא חוסות תחת הגנתו של חופש הביטוי. נקבע כי לאור עיקרון היסוד של חופש הביטוי יש לערוך מבחן המאזן בין הערך של חופש הביטוי לבין ההגנה על תפקודו התקין של המנהל ציבורי, לצורך הגדרת המונח "העלבה".
מהי "העלבה" על פי פסק הדין?
לאור העיקרון של חופש הביטוי נקבע מבחן עם שני תנאים מצטברים:
1) יש להוכיח כי האמירה הינה מעשה קיצוני של פגיעה קשה בליבת כבודו של עובד הציבור.
2) יש להוכיח כי מעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בשירות הציבורי.
לאור מבחנים אלה קבע השופט ג'ובראן כדלקמן:
"במקרה הנוכחי, נדמה כי הדברים נאמרו בלהט הרגע (וזאת, בשונה מבפרשת אונגרפלד, שבה תוכננו הדברים מראש), וההסתברות כי יהיה בדברים כדי לפגוע בתפקוד הרשות נמוכה ביותר. כמו כן, אף שמדובר בגידופים, אין מדובר בגידופים אישיים, הנוגעים לתכונותיו הפרטיות של עובד ציבור זה או אחר, ונוגעים לליבת כבודו, כי אם בביטויים פוגעניים כלליים, ואף שאלו פוגעים, ספק אם פגיעה זו היא במידה המצדיקה הרשעה בדין הפלילי.
בנוסף, ראוי לתת משקל להקשרם הכללי של הדברים. הדברים נאמרו על ידי אדם בעת שעבר חיפוש לא חוקי, על ידי מי שלא הזדהו כמתנדבים משטרתיים. אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את הביטוי הפוגעני, אך יש בהן כדי לרכך את חומרתו. אדגיש, כי אין להקל ראש גם בביטויים מסוג זה וכמובן כי מוטב היה לולא ייאמרו. זאת, בין היתר, על מנת לעודד את תופעת ההתנדבות למשטרה שיש בה כדי לשרת אינטרסים ציבוריים חיוניים".
לאור זאת זוכה צבי כהן מכל העבירות שיוחסו לו על ידי משטרת ישראל.
ידה של המשטרה קלה על ההדק
הנה כי כן, לא כל אמירה שיש בה לעלוב בעובד הציבור הינה אמירה אשר מקימה עבירה של העלבת עובד ציבור ורק אמירות קיצוניות הפוגעות או מטילות אימה על עובד הציבור ושיש בהם לפגוע פגיעה של ממש בעבודתו יובילו להרשעה בעבירה של העלבת עובד ציבור.
לטעמנו ידה של המשטרה בהגשת כתבי אישום שעניינן עבירות של העלבת שוטרים או העלבת עובדי ציבור היא קלה על ההדק. דבר זה מתאפשר נוכח העובדה שבמקרים כמו זה של צבי כהן, רק ערכאה שלישית והגבוהה ביותר קבעה שיש לזכותו מן האישומים. פסיקתו של השופט ג'ובראן הסתמכה על הלכה אחרת שגם היא לא הלכה ישנה ולא בטוח שהתביעה המשטרתית תפנים את ההלכה החדשה שנפסקה, ותמשיך עם הפרקטיקה בה היא נהגה עד כה.
לאור זאת, אם נחקרת או עוכבת או נעצרת על עבירה זו, פנה מיד למשרדנו. משרדנו מתמחה בבקשות לסגירת תיקים בטרם הם מבשילים לכתב אישום. לא כדאי להמתין להגשת כתב אישום היות ואף שמלחמה על החפות היא אפשרית, מדובר בהליך פלילי שתמיד כדאי להימנע ממנו. יחד עם זאת איננו נרתעים מניהול ומלחמה על חפות במידת הצורך.
