[vc_row][vc_column][vc_single_image image="6427" img_size="full" alignment="center" css_animation="bounceInRight"][vc_column_text]
בעת האחרונה, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת את זכותו של חשוד הנחקר תחת אזהרה, לדרוש נוכחות של עורך-דין בחקירתו. אין זו הפעם הראשונה שבה הצעה מסוג זה עולה על סדר יומה של כנסת ישראל. במסגרת הכנסת ה- 16 (2003-2006) עלה הנושא לדיון מספר פעמים נוספות, שלמרבה הצער, לא הבשילו לכדי חקיקה. הצעת החוק המדוברת, תעשה על דרך של תיקון חוק סדר הדין הפלילי- חקירת חשודים.
שיטת המשפט הפלילי במדינה דמוקרטית מאזנת בין שני אינטרסים עיקריים: הרצון להילחם בפשיעה כדי להגן על תושבי המדינה מצד אחד והשמירה על חירות הנחקר בשלב החקירה מצד שני. שני אינטרסים אלה, מבוססים על זכויות יסוד שקיבלו מעמד חוקתי. נוכחות עורך- דין בעת חקירה היא זכות מהותית הצריכה להיות מוקנית לחשוד. זכות זו קיימת ומעוגנת בחקיקה במדינות נוספות ומתוקנות כגון: בריטניה, ארה"ב, אוסטריה ועוד.
בשנת 1993, לאחר חשיפה של סדרת פרשיות בהן הורשעו נאשמים על סמך הודעות כוזבות, מונתה ועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג. אחת ממסקנות הועדה הייתה כי "יש לפתוח את דלתותיהם של חדרי החקירה לעורכי-דין כבר מן השלב הראשון של החקירה".
אחת הפרשות הבולטות בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, הנלמדת בכל מוסדות הלימוד המשפטיים, בהם הליכי חקירה בלתי הולמים הביאו לעיוות דין, הינה פרשת "יוני אלזם". אלזם הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירת הרצח. הראיה המרכזית עליה התבססה הכרעת הדין, הייתה הודאתו של אלזם בביצוע המעשה.
אותה ההודאה, חולצה ממנו באמצעות הפעלת לחצים פסולים ובלתי חוקיים במהלך החקירה, תוך שלילת זכותו למפגש עם עורך- דין. בערעור על הכרעת הדין המרשיעה, שהוגש על ידי הח"מ, בית המשפט העליון קיבל את טענתו ופסק כי לאור אמצעי החקירה הפסולים שהופעלו על אלזם, יש לפסול את הודאתו בביצוע הרצח ולהורות על זיכויו המוחלט.
מתן האפשרות לעורך- דין להיות נוכח לצד החשוד בזמן החקירה, הינה הענקת הגנה נרחבת ביותר לחשוד. עורך הדין יהיה רשאי להתערב בחקירה על מנת להבהיר שאלה או להתמודד עם שאלה שהוצגה באופן לא ראוי ללקוחו (החשוד) ולייעץ לו שלא לענות על שאלות מסוימות. עם זאת, מידת התערבותו של עורך הדין בהליכי החקירה חייבת להיות מוגבלת. במידה שעורך הדין ינהג בהתנהגות שאינה ראויה, הוא יהיה עלול להיות מורחק מחדר החקירות.
אם כן, מטרת הצעת החוק היא להגן על זכותו של החשוד בביצוע עבירה פלילית שלא ליפול קורבן למעשי תחבולה משטרתית נפסדת וכן למנוע פגיעה בערך כבוד האדם בזמן חקירתו. בדברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי, נוכחות עורך דין בחקירת חשוד, נכתב כך: "הצעת החוק נועדה להגן על זכויות החשוד בביצוע עבירה פלילית שלא ליפול קורבן למעשה אלימות משטרתית"
ניתן לומר כי השיטה המשפטית הנוהגת כיום בישראל, מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ, ומעודדת הודאות של חשודים. כתוצאה מכך, הגופים החוקרים נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, על חשבון ניתוב החקירה לאיסוף ראיות נוספות החיצוניות לחשוד.
חשוב לדעת, כי במדינת ישראל מספר המעצרים גבוה משמעותית ממדינות אחרות המקבילות לנו. בימים אלו, כאשר נראה כי מערכת היחסים בין המשטרה ורשויות התביעה לבין בתי המשפט הדוקה מתמיד וכאשר מחצית מן העצורים משוחררים בלא שהוגש נגדם כתב אישום, אין ספק שכמעט כל אחד עלול למצוא עצמו לבדו בחקירה קשה מול מספר חוקרים. לכן, הבשלת הצעת החוק, המאפשרת נוכחות עורך-דין בחדר החקירות, לכדי סעיף חוק שריר וקיים, יהיה בה בכדי לאפשר הגנה מתבקשת לחשודים רבים, מניעת עיוות דין ושלילת חירות שלא לצורך.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_video link="https://www.youtube.com/watch?v=8hbpWIIkTe0" align="right" title="צפו בעורך דין פלילי שרון נהרי מסביר על זכות השתיקה בחקירה"][/vc_column][/vc_row]
