הגבלת מזומן ופיקוח על צ'יינג'ים ישפיעו על הלבנת הון?

באתר "כלכליסט" פורסמה לאחרונה כתבה שהתרכזה בדפוסי הפעולה החדשים הקיימים להלבנת הון. מהכתבה שסוקרת מחקר של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עולה כי קיימות עדיין שתי שיטות מרכזיות לשם הלבנת הון. מדובר בהפקדות מזומן ומטבע חוץ ובשימוש בשירותי מטבע, או במילים אחרות, ה"צ'יינג'ים".

הלבנת הון היא אחת מתוך עבירות צווארון לבן רבות ומגוונות, ומשמעותה היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה. בדרך כלל, ההון מושג באמצעות עבירות כמו סחיטה, הימורים, עבירות רכוש, סחר בסמים וכו'. הלבנת ההון מסווה את המקור של אותו רכוש ואת בעלי הזכויות בו.

בהקשר זה, ראוי לציין רפורמות הנמצאות בשלבי חקיקה, כמו הרפורמה להגבלת השימוש במזומן והפיקוח על הצ'יינג'ים. השימוש בכסף מזומן ובצ'יינג'ים הנו חלק מהטמעת הכסף שמקורו בעבירות המקור במחזור פיננסי לגיטימי. המשמעות של כך היא שאדם אשר השיג כסף מזומן שמקורו בעבירה, מבקש לעשות בו שימוש אשר מטרתו "להעלים" את מקור הכסף.

ה"בעייתיות" של שיטות הלבנת ההון האחרות

מכאן, שאם חקיקה תגביר את הפיקוח על צ'יינג'ים או תגביל את השימוש במזומן עבור רכישות גדולות, הרי שייעשה שימוש מוגבל בדרכים אלה להלבנת הון. ישנו חשש כי מלביני ההון יפנו דווקא לשיטות הלבנה אחרות הנהוגות ומצוינות בכתבה. אלא שאחרי שיטות ההלבנה האחרות הנהוגות, כדוגמת שימוש בעמותות ובחברות קש, קל יותר להתחקות ולאתר את מקורות הכסף ואף לעקוב אחר הכסף המתגלגל ב"חסות" החברה או העמותה. להבדיל, שימוש בכסף מזומן או המרתו באמצעות צ'יינג'ים מעצם אופיו "מעלים" את מקור הכסף ומקשה להתחקות אחר בעליו או מקורו.

האם ישנה אחריות לצ'יינג'ים במצב?

כיום, אין אחריות לצ'יינג'ים, זאת מכיוון שלא חלה עליהם חובה לחקור אדם המגיע עם כסף מזומן להמרה, באשר למקור הכסף. נשווה זאת לדוגמא לבנק הדואר, שם אדם יכול להפקיד צ'ק לחשבונו ואז למשוך את הכסף במזומן. בנק הדואר נוהג כיום לקבל אישור מבעל הצ'ק בסכומים הגבוהים מ-10,000 ש"ח, וזאת על מנת לוודא את מקור הצ'ק. צ'יינג'ים עוסקים בכסף מזומן ואין להם עניין לדעת מה מקורו. על כן, הם אינם מהווים חלק מביצוע העבירה של הלבנת הון.

באשר להגבלת השימוש במזומן, לרפורמה מתוכננת זו השפעה רבה על תחומי כלכלה וחברה מגוונים, ועל כן סביר שאף אם היא תעבור, היא תהיה תחת מגבלות מסוימות, כמו למשל איסור שימוש מסכום של כמה אלפי שקלים. ניכר כי החקיקה להגבלת השימוש בכסף מזומן באה לתת מענה גם לצמצום עבירות צווארון לבן "קלות" יותר לביצוע כמו העלמת מס, כשהתשלום עבור טובין או שירות מתבצע במזומן.

ענישה בעבירות הלבנת הון

הענישה בעבירות הלבנת הון היא 10 שנות מאסר או קנס משמעותי. כמובן שכמו בכל עבירה אחרת בחוק העונשין, כל מקרה נבדק לגופו ותיתכן ענישה מקלה יותר. הגורמים המשפיעים על הענישה בעבירות הלבנת ההון הנם: השיטתיות של הביצוע, מה חומרתה של עבירת המקור (שגם עליה בדרך כלל ענישה שבצידה מספר שנות מאסר), סכומי הכסף שהולבנו, מספר המעורבים בהלבנת ההון וכן גורמים סובייקטיבים לנאשם, כגון שיתוף הפעולה בחקירה, עבר פלילי, ונסיבות אישיות.