השבוע התבשר הציבור באמצעות אתר YNET כי משרד הבריאות השלים את היערכותו לטובת הגשת בקשות לאישור קנאביס רפואי דרך אתר האינטרנט. החלטת הממשלה מיום 26.1.2014, לה שותפים משרדי הבריאות, ביטחון הפנים והחקלאות, קובעת בין היתר כי עשרה רופאים נוספים יתווספו לרשימת המוסמכים לאשר רישיון לשימוש בקנאביס רפואי וחברת "שראל" הנמצאת בבעלות בתי החולים, תיכנס כגורם נוסף בין מגדלי הקנאביס לבין החולים עצמם.
מבין סעיפי חוק הקנאביס הרפואי ניתן למצוא את הבאים:
- הקנאביס יסופק בבתי מרקחת ולא אצל המגדלים.
- חולה סופני יקבל אישור לקנאביס רפואי בתוך 48 שעות בלבד ואילו חולים אחרים (כגון חולי סרטן) יוכלו לקבל את הקנאביס בטווח זמן של עד כשבוע.
החברה הפרטית ("שראל") הנה בבעלות עמותת בתי חולים ציבוריים למען הציבור והיא זו שתאסוף את הקנאביס מהמגדלים ותעביר אותו למרכז לוגיסטי, שבו הוא ייארז במינונים קבועים על פי סטנדרטים שייקבע משרד הבריאות ומשם יעשה דרכו לבתי המרקחת השונים. מעבר לשאלה המתבקשת לפרסום השיקולים המנחים לבחירתה של חברה פרטית, עו"ד פלילי נהרי מסביר כי ניתן להעלות סוגיות לא פשוטות לטיפול במישור המשפטי וההתנהגותי כגון: האם הקלת ההליך לקבלת קנאביס רפואי תגרום לעליית הביקוש לצמח זה? האם מערכת אכיפת החוק ערוכה להתמודד עם שדות גידול לא מאובטחים שחלקם צמודים לפארקים ולקניונים, שדות הפרוצים לציבור המהוות קרקע פורייה להשתלטות של גורמים עבריינים?
כאן המקום לציין כי כבר בשנת 2010, ד"ר יהודה ברוך – יו"ר הועדה המייעצת לקנאביס רפואי, כתב למנכ"ל משרד הבריאות כי מדיניותו היא להגביל את מספר המשתמשים גם על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות שיביאו בין השאר לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית, וזאת לצורך מניעתו של תהליך מואץ לשימוש רפואי רחב מדי שלא לצורך בסם המסוכן.
מה אומר החוק?
סעיף 12 לחוק הסמים המסוכנים מתייחס להתרת השימוש בקנאביס (מריחואנה) לצרכים רפואיים וזו לשונו:
"השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח, רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף 11(3) או סופק על פי רשיון."
משמעות לשון החוק עורך דין פלילי נהרי מסביר היא כי רק אדם אשר קיבל אישור מרופא וממשרד הבריאות לצורכי ריפוי, יוכל לרכוש את הסם מספק אשר קיבל רישיון לכך מטעם המדינה.
לאור לשונו של החוק, מטפלת המשטרה בשנה בכ-10,000 עבירות סמים של שימוש והחזקה לשימוש עצמי של קנאביס, כאשר השימוש בו ללא אישור נחשב עבירה על החוק.
על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה שאליו מצטרף גם הקנאביס. החוק הישראלי מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש, העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר, כך מסביר עו"ד פלילי שרון נהרי. החזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית" (בכמות נטו של 15 גרם) מהווה עבירה שהעונש המרבי שלה הוא של שלוש שנות מאסר. (צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר, נושאת מאסר של חמש שנים).
גישתו של הדין הישראלי בהקשר לשימוש בקנאביס הובאה כבר בבש"פ 442/96 מדינת ישראל נ' יריב טולדנו (לא פורסם): בפס"ד ציין כבוד השופט חשין: "נכון שסם הקנאביס אינו מן הסמים 'הקשים', אך על-פי הגדרת המחוקק סם מסוכן הוא וסחר בו מהווה עבירה על-פי דין … סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים 'הקשים'. נזכיר לעצמנו, שמא יישכח הדבר מאיתנו, כי המשיב עסק בסחר בסם מסוכן, דהיינו, בעבור בצע-כסף נכון היה לסכן את בריאותם ואת נפשם של אחרים, בהם בני-נוער".
כעת משאושר שימוש נרחב יותר בקנאביס רפואי – ניתן לשאול בין היתר – אם נראה בעתיד הנראה לעין בלימה ומיגור הסחר הלא חוקי בסמים וישועה לחולים, או דווקא ירידה במדרון חלקלק של עבירות סמים ושימוש לא חוקי הולך וגובר בסם זה תחת מסווה של שימוש רפואי. כמו כן ניתן לשאול – כיצד תתמודד עם תופעה זו הרשות החוקרת (המשטרה) ומערכת המשפט. על כך, ימים יגידו.
משרד עו"ד פלילי שרון נהרי מטפל במקרים של החזקת קנאביס ללא אישור ובטיפול בהליך המשפטי של אי הרשעה.
