רבים מקבלים לביתם מכתב מהפרקליטות המזמן אותם בתוך 30 ימים לטעון להגנתם ובעיקר לטעון מדוע על הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום כנגדם.
מכתב זה נשלח למי שנחקר בעבר במשטרה כחשוד בביצוע של עבירה שהיא עבירת פשע, דהינו שהעונש לצידה בחוק הוא מעל שלוש שנות מאסר. חוק סדר הדין הפלילי, בסעיף 60א מסדיר את נושא השימוע:
כותרתו של סעיף 60א: "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע":
(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)."
כפי שניתן לראות בחוק, לפרקליטות שיקול הדעת במקרים מיוחדים וחריגים במיוחד, להימנע ממתן זכות שימוע פלילי לפני הגשת כתב האישום, אולם לא מדובר במקרים רבים ובעיקרון הפרקליטות מיישמת את זכות השימוע ברוב הפעמים בהן מתכוונת היא להגיש כתב אישום בעבירת פשע כנגד אדם.
מהי זכות השימוע וכיצד ניתן לממש אותה?
זכות השימוע הנה זכות הניתנת לחשוד טרם הופך הוא לנאשם לטעון להגנתו ונסות להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. על אף שהחוק מציין כי זכות השימוע תעשה באמצעות מכתב המפרט את טענות החשוד, הלכה למעשה חשודים המיוצגים על ידי עו"ד פלילי בשלב הזה נהנים מהאפשרות כי שימוע פלילי בעניינם ייעשה באופן פרונטלי, בפגישה בין הסנגור לפרקליטות ולא בכתב.
חשודים מיוצגים אשר בעניינם מתקיים שימוע פרונטלי ממצים באופן יעיל וטוב יותר את זכותם, זאת בעיקר לאור העובדה כי עו"ד פלילי רשאי לבקש את חומר החקירה או את ליבת חומר החקירה מן הפרקליטות טרם השימוע, לעיין בו, לבחון אותו ולטעון טענות מבוססות ראייתית כנגד הגשת כתב האישום.
המשמעות של מימוש זכות השימוע רבה. שימוע פלילי יכול בהחלט להאיר את עיני הפרקליטות לנסיבות מיוחדות או לכשלים ראייתים בתיק עוד בטרם החלו הליכים משפטיים ממשיים כנגד החשוד ובטרם הפך הוא לנאשם. הליך שימוע המסתיים בכך כי הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד אדם בעצם מביא לגניזת התיק. תיק החקירה נסגר באחת מעילות הסגירה המצויות בחוק.
בנוסף, הליך שימוע פלילי, אף אם לא הסתיים בגניזת התיק, הוא בעל משמעות וקריטי – מכיוון שבמהלכו ייתכן שישונה סעיף האישום לעבירה חמורה פחות.
רבים מהליכי השימוע אף מביאים את הצדדים למעין "הסדר" בין הפרקליטות לסנגור, הסדר בו בתנאים מסוימים תהיה הפרקליטות מוכנה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד בתמורה למעשה מצד החשוד כגון: התחייבות, פיצוי או תרומה. בכך נחסך מהחשוד ההליך הפלילי כולו, התיק נגדו נסגר והוא זוכה לשלוות נפש.
אשר על כן, באם נשלח לביתך מכתב לפי סעיף 60א לחוק, רצוי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי על מנת לבחון את מימוש זכותך לטעון כנגד הגשת כתב האישום נגדך.
