בית המשפט העליון קבע כי יש צורך בעיון נוסף בשאלה כיצד להתייחס לראיה או לראיות חדשות שהושגו בזכות ראיה פסולה. הקביעה הגיעה לאחר מקרה שהובא בפני נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אשר גרוניס, בעניינו של איתן פרחי, שיוצג על ידי עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן.
במקרה המתואר, בעקבות רצח עורכת הדין ענת פלינר, נאספו דגימות דנ"א של חשודים ומתנדבים, שלאו דווקא קשורים לפרשה, על מנת להשיג קצה חוט. פרחי סיפק דגימת דנ"א למשטרה, וזו הבטיחה מפורשות שלא ייעשה בה שימוש למטרות אחרות. אמנם פרחי לא נמצא חשוד ברצח עורכת הדין פלינר, אבל נחשד בשלושה מקרים של עבירות מין חמורות: עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ועוד.
פרחי נמצא אשם ו-25 שנות מאסר נגזרו עליו על ידי השופט אדמונד לוי, לאור הראיות שנמצאו במהלך החקירה שבעקבות התאמת הדנ"א. לדבריו של פרחי, ההפיכה שלו לחשוד התבססה רק על הראיות האלה, ולכן לא ניתן להסתמך גם על הראיות האחרות ששימשו להרשעתו, משום שהן תוצר של החשד שנוצר נגדו. במקרה זה, נטען ע"י עו"ד פלילי שרון נהרי כי לפי חוק הגנת הפרטיות וחוקי היסוד, יש לפסול את הראיות הנגזרות.
מה הדין של הראיות הנגזרות?
הראיה הראשונית של דגימת הדנ"א נפסלה בהליכים המשפטיים, אבל הראיות הנגזרות נגד פרחי שהובילו להרשעתו – זיהוי ספונטני שלו ואמירה שהוא מצטער על הטעות שעשה – נותרו על כנן. השופט גרוניס קבע כי יש לדון בשאלה "היכן עובר קו הגבול בין ראיה נגזרת קבילה, לראיה שזיקתה לראיה הראשית כה משמעותית עד שהיא מוכתמת בפגם שדבק ברעותה".
יש לציין כי בין טענותיו של עו"ד פלילי שרון נהרי, נטען כי לפי חוק הגנת הפרטיות וחוקי היסוד, יש לפסול את הראיות הנגזרות. בסופו של דבר נדחתה העתירה שהוגשה במקרה של איתן פרחי, אך כאמור הוחלט להעביר את השאלה בנושא לעיון נוסף.
קראו את פסק הדין:
