"רישום פלילי למי שביצע עבירה פלילית עלול להרוס את חייו", מציין עו"ד שרון נהרי, מומחה למשפט פלילי וצווארון לבן. למרות זאת, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש להימנע מהרשעה – בהסתמך על הנזק העתידי שעלול להיגרם לנאשם.
הם מסתובבים בינינו ולא יודעים שטעות אחת בשיקול הדעת עלולה להכתים את עתידם בכתם בל יימחק. אלה הם אנשי עסקים, יזמים, אנשי חינוך והוראה – בקיצור, אנשים נורמטיביים לחלוטין; או צעירים ונערים. כל אלה עלולים להסתבך יום אחד בעבירה, שגם אם אינה מהחמורות ביותר, צפויה להירשם בגיליון הרישום הפלילי שלהם לאחר שיורשעו בבית המשפט.
למעשה, בעיתון "ישראל היום" בדקו את הנושא לעומק ומצאו כי אחד מכל שמונה אזרחים בישראל מחזיק ברישום משטרתי, וכי ליותר ממיליון אזרחים רישומים פנימיים במשטרה, על אף שרובם מעולם לא הועמדו לדין פלילי.
עם זאת, יש אפשרות להימנע מהרשעה בעבירה פלילית – בין אם לאחר ניהול המשפט ובין אם הנאשם כבר הודה בביצוע העבירה. במקרה כזה, אומנם יישאר רישום במרשם הפלילי, שההליך הסתיים ללא הרשעה, ומאידך הוא ייחשב בעיני הרשויות, או כל גורם אחר – כמי שאין לו הרשעה פלילית..
אפשרות זו קיימת בהתאם לפסיקה שהתוו בתי המשפט בישראל במהלך השנים, ונועדה למנוע מהנאשם נזק בלתי הפיך, הכולל פגיעה בחייו ובמשפחתו, בדימויו העצמי ובעבודתו. זאת, כאשר ניתן לאזן בין האינטרס הציבורי השואף להרתעה ומניעה, לבין הרצון לא לפגוע בעתידו של המורשע. בנוסף, לאי רישום ההרשעה נלווים עונשים כמו התחייבות להימנע מביצוע עבירה עתידית, צו מבחן, שירות לתועלת הציבור ועוד.
השפעה דרמטית על עתידו של אדם
לדברי עו"ד שרון נהרי, מומחה לתחום הפלילי ולעבירות צווארון לבן, "להרשעה יש השפעה ישירה ולעתים הרסנית על עתידו של הנאשם. נער המורשע טרם גיוסו עלול להיתקל בסירוב של הצבא לגייסו עקב ההרשעה; מי שעוסק בתחום הדורש רישיון עיסוק כגון עריכת דין, ראיית חשבון, מתווך, תחבורה ציבורית וכדומה – יתקשה למצוא משרד שיעסיק אותו. באופן כללי, כל איש עסקים או יזם עלול להיפגע מרישום פלילי כתוצאה מהרשעתו".
"ההשפעה העצומה הזו על עתידו של אדם", מסביר עו"ד נהרי, "הביאה לכך שלבית המשפט ניתנה האפשרות להחליט כי מי שעבר עבירה לא יורשע – כך שהרשעה לא תירשם בגיליון הפלילי של הנאשם ולא תשפיע על אפשרויות תעסוקתו בעתיד. עם זאת, כדי להימנע מהרשעה ורישום פלילי, עליו לעמוד בכמה קריטריונים".
המשימה: להוכיח את מידת הנזק
"בית המשפט העליון קבע כי ראשית, צריך להוכיח שהעבירה שהנאשם ביצע היא בדרגת חומרה שאינה מן החמורות", מסביר עו"ד נהרי. "שנית, עליו להוכיח כי הוא עושה מאמצים להשתקם מדרכו הפסולה ומדובר במעידה חד-פעמית, או בדפוס שלילי המטופל בהצלחה; וכי כתוצאה מההרשעה ייגרם לו נזק תעסוקתי קונקרטי או נזק בלתי הפיך אחר. שיקולים אלה ואחרים אמורים להנחות את בית המשפט בדיון באי ההרשעה", הוא מוסיף.
"המשימה הקשה ביותר היא להראות כי כתוצאה מההרשעה, ייגרם לנאשם נזק תעסוקתי ממשי. הקריטריון הדורש הוכחה של נזק קונקרטי הוא מורכב, ויוצר לא פעם אי שוויון בין נאשמים בעבירות זהות. אבל במקרים לא מעטים, בתי המשפט מקבלים את הגישה הזו".
כך, לדוגמא, יש פסקי דין רבים שהסתיימו ללא הרשעת נאשם – בין היתר בעבירות אלימות או אלימות במשפחה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין, עבירות בתחומי הצווארון הלבן ועוד.
מה אפשר לעשות כדי להימנע מהרשעה ורישום פלילי?
לדברי עו"ד נהרי, כדי להימנע מהרשעה חשוב שבית המשפט יורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניין הנאשם, שיבחן את סוגיית ההרשעה וימליץ אם יש מקום להימנע ממנה. יש לדעת כי בית המשפט לא שוקל על דעת עצמו את שליחת הנאשם לתסקיר, כך שהנאשם או עורך הדין המייצג אותו הם אלה שצריכים לבקש זאת.
"זו הסיבה שקיימים מקרים רבים של תיקים זהים שהסתיימו בצורה שונה – לרבות תיקים שעסקו במגוון רחב של סוגי עבירות", אומר עו"ד נהרי, ומוסיף כי "במקרה של אי הרשעה, גם הענישה תהיה בדרך כלל קלה משמעותית מאשר במקרה של הרשעה, כמו למשל שירות לטובת הציבור בהיקף של כמה מאות שעות ולוח זמנים גמיש, לעומת מאסר על תנאי ואף עונש מאסר בעבודות שירות או מאסר בפועל הגורם לאובדן פרנסה".
בשורה התחתונה – כאשר נאשם עומד בפני הרשעה, מומלץ לו ולעורך הדין שלו לבחון היטב האם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה כדי להימנע מהרשעה. אם התשובה חיובית, ניתן לבקש מבית המשפט שלא להרשיע.
אמנם מדובר בתהליך לא פשוט, הדורש השקעת זמן ומאמץ – אך כשהוא מצליח, נאשמים יכולים להמשיך בשגרת חייהם ובעבודתם ללא פגיעה נחרצת בפרנסתם.
משרד עו"ד שרון נהרי מתמחה בתחום הפלילי וצווארון לבן, ומייצג חשודים ונאשמים משלב החקירה במשטרה, השימוע הפלילי וסגירת התיק, וכן לאחר הגשת כתב אישום וניהול המשפט.
