מאז הצטרפה ישראל לארגון ה-FATF ולארגון ה-OECD ולאמנות בינלאומיות שונות, הצטרפה ישראל בעצם "למשפחה" של המדינות אשר רודפות אחר עברייני הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון שנחקק בתחילת שנות ה-2000, שינה את הדיסקט במובן הזה בכך שהוא מדבר על חובת דיווח. בעבר, החשיבה הייתה שרוצים למנוע זליגת כספים לא חוקיים מפשיעה לתוך מערכות פיננסיות, כלומר העלמה של "הכסף השחור" על ידי הערבוב שלו עם "הכסף הלבן". חוק איסור הלבנת הון והקמת הרשות להלבנת הון, שינו את החשיבה של המערכת: החוק הטיל חובת דיווח מאד גדולה, כדי שהמדינה תקבל המון מידע, כך שהיא תוכל לדלות מתוך המידע את ההיבטים הפליליים. חובת הדיווח ייצרה עבירה פלילית חדשה: מניעת דיווח במצבים מסוימים, שהיא עבירה נפרדת מהלבנת ההון עצמה.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה לאחרונה את הדו"ח השנתי שלה, הסוקר את הפשיעה כלכלית בישראל לשנת 2018. על פי הדו"ח, אנו רואים עלייה גדולה בדיווחים על פעילות חריגה לרשות להלבנת הון. עוד לפי הדו"ח ניתן לראות כי דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת כספים לפי הדו"ח השנתי היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי קש (כ-5%). הרשות פירטה על דרכי הפעולה בהן היא נוקטת, בשיתוף פעולה עם המשטרה, לאיתור עבירות של הלבנת הון. חלק מדרכי הפעולה של הרשות, הן התמקדות במקומות המאופיינים בפעילות של הלבנת הון, כמו צ'יינג'ים, עמותות גמ"ח וצדקה למיניהן, מטבעות קריפטו, עסקים המאופיינים בשימוש במזומן ועוד. הרשות אף פירטה כי תקדם יוזמה לגיבוש תיקון חקיקה מקיף בנושא הלבנת הון, שמטרתו איחוד כל הצווים והחוזרים בנושא לכדי חוק אחד מקיף. באופן הזה, הסקטור הפיננסי יוכל ליישם בנוחיות את החובות השונות החלות עליו בעניין הלבנת הון ומימון טרור.
ירידה בעבירות הקלאסיות
לפי הדו"ח, הייתה ירידה מסוימת בעבירות של שוחד, מרמה הונאה וכדומה, אולם הייתה עלייה בעבירות המס. את המגמות הללו קשה לייחס לגורם מסוים: יתכן כי מדובר במגמות אקראיות שאינן נובעות מגורם עומק כזה או אחר. יש לציין כי תיקון 14 לחוק הלבנת הון מאוקטובר 2016, הכניס לעבירות המקור של עבירות הלבנת הון גם עבירות מס, כלומר לא רק כספים המתקבלים משוחד, הונאה, הימורים, סמים וכדומה נחשבים לכספים שמקורם בעבירה לפי חוק הלבנת הון, אלא גם כספים שמקורם במס שלא דווח כראוי. התיקון הזה מביא כל הזמן לעלייה בסוגי הדיווחים שמקבלת הרשות, ו-2018 היא בעצם השנה השנייה מאז התיקון חל, לכן צריך להמשיך לבדוק לאורך שנים.
מכל מקום, אנו ערים להמשך עבירות לכאורה וחשדות לעבירות הלבנת הון למיניהן, ולא תמיד הכל מפורסם בתקשורת. פרשות בולטות כרגע בנושא, הן הפרשה של תעשייה אווירית פרשת השוחד במשרד החינוך לכאורה (אשר בהן מייצג עו"ד שרון נהרי), פרשת משרד האנרגיה והנפט ומקרים נוספים. אנו שומעים יותר ויותר על פרשות שעדיין קיימות ומקבלות תהודה בתקשורת. בדו"ח ב-2019, נראה אם אכן הירידה בעבירות הונאה ושוחד תמשיך או שהיה מדובר בתנודה אקראית במגמות.
