להרשעה בפלילים השפעה ארוכת טווח
במרבית המקרים, אזרחים המואשמים לראשונה בעבירות פליליות קלות מגיעים לבית המשפט ללא ייצוג משפטי, מודים בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום ומבקשים מבית המשפט לגזור להם את העונש המתאים להם תוך התחשבות בכל נסיבותיהם.
מאת עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
לרוב, מקבלים בתי המשפט את הודאת הנאשמים, מרשיעים אותם וגוזרים את דינם. בגלל שמדובר בעבירה קלה ובהסתבכות ראשונה לרוב הענישה אינה מחמירה והיא מתבטאת בקנס או מאסר מותנה. האזרח יוצא מבית המשפט בתחושה שהוא סיים את הפרשה ושכעת – עם סיום ההליך – היא מאחוריו.
ואף על פי כן, חשוב לזכור כי הרשעת האישום הפלילי נכנסת לגיליון הרישום הפלילי של האזרח ולמעשה מהווה חסם של ממש במגוון רחב של אפיקים מקצועים ואישיים כאחד. כך למשל, מקומות עבודה רבים היום דורשים "תעודת יושר" וישנן משרות רבות הדורשות כי למועמד יהיה עבר פלילי נקי ללא רבב. מיותר לציין כי כל הרשעה פלילית באשר היא, גם בעבירה קטנה ככל שתהיה, תמנע את קבלתה של תעודת היושר.
פעמים רבות, האזרח לא מודע לעובדה שאם הוא היה שוכר עורך דין פלילי מומחה ומנוסה לצורך ייצוגו בהליך בבית המשפט ניתן היה לנקוט בהליך של אי הרשעה בעניינו. על פי הליך זה בית המשפט קובע שהנאשם ביצע את העבירה אולם הוא נמנע מהרשעתו. המשמעות היא שלאותו נאשם יהיה גיליון רישום פלילי נקי, והוא יכול להראות "תעודת יושר" לכל מעסיק פוטנציאלי.
כיצד פועל הליך האי-הרשעה?
הליך האי הרשעה מיועד לאנשים אשר זוהי הסתבכותם הראשונה בפלילים. החוק הפלילי בישראל מכיר בעובדה שכל אדם יכול למעוד באופן חד פעמי ולבצע עבירה: בין אם מדובר למשל בסכסוך שכנים, תגרות לא חמורות, שימוש בסמים קלים או העלבת עובד ציבור, הרי שמדובר בעבירות נפוצות שלעיתים אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי יכול להיקלע אליהן. כמו כן בעניינם של קטינים החוק קובע שלפני הרשעה בכל עבירה, ישנה חובה על בית המשפט לשלוח את הקטין לתסקיר שירות מבחן על מנת לבחון את האפשרות להימנע מהרשעתו.
במסגרת הליך האי הרשעה, הנאשם מודה במסגרת עסקת טיעון או שלא במסגרת עסקת טיעון בביצוע העבירה. על הנאשם להראות לבית המשפט בהודאתו כי הוא מביע חרטה על מעשיו. בית המשפט שולח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן של משרד הרווחה בעניינו. הנאשם נפגש עם עובדת סוציאלית של שירות המבחן, אשר מראיינת את הנאשם ואת משפחתו לגבי אורח חייו, כיצד הוא גדל, כיצד הוא מבין את חומרת מעשיו. שירות המבחן מעריך את השפעת ההרשעה על הנאשם ופגיעתה בו, את הסיכוי של הנאשם לבצע בעתיד עבירות נוספות. את קביעותיו שירות המבחן כותב בתסקיר אשר בו הוא ימליץ לבית על הרשעה או הימנעות מהרשעה, וכן על ענישה מתאימה.
מדוע כדאי לערב עורך דין פלילי לפני השלמתו של תסקיר המבחן?
לפני הראיון של הנאשם ומשפחתו עם קצינת המבחן, חשוב לפנות לעו"ד פלילי לצורך הכנה לראיון עם שירות המבחן. לעיתים הנאשם או משפחתו בדבריהם לקצינת המבחן יכולים לפגוע קשות בסיכוי של הנאשם לקבל תסקיר אשר ימליץ על הימנעות מהרשעה.
לאחר קבלת התסקיר התביעה והסנגור יטענו לעונש. לאחר מכן לאור הטיעונים של הצדדים בית המשפט יחליט האם אכן יש מקום להימנע מהרשעה, ומהי הענישה הנלווית לאי הרשעה שהרי לא ייתכן כי אדם אשר נמצא אשם בביצוע העבירה לא ייענש כלל. הענישה הנלווית לאי הרשעה היא צו מבחן ו/או צו שירות לתועלת הציבור.
צו מבחן משמעו שהנאשם נמצא בפיקוח שירות המבחן ומגיע למפגשים בשירות המבחן כפי שיידרש. צו שירות לתועלת הציבור משמעו שבית המשפט גוזר על הנאשם עונש לפיו עליו לתת מספר שעות של שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שירות לתועלת לציבור אשר אותה מכין שירות המבחן.
כמו כן לאי הרשעה יכול להילוות עונש נוסף של פיצוי למתלונן העבירה. אלה העונשים היחידים שניתן להטיל על נאשם שלא הורשע. לעיתים שופטים טועים ומטילים על הנאשם גם קנס. חשוב לזכור שחוק קובע שלא ניתן להטיל על נאשם שלא הורשע קנס. אם ננקט בעניינך הליך של אי הרשעה והוטל עליך קנס, ניתן ורצוי לערער על הקנס היות והוא ניתן בחוסר סמכות.
