הסגרה היא העברתו של נאשם או עבריין נמלט, לידיה של המדינה המבקשת להעמידו לדין, או לאכוף בה עונש שגזרה עליו. הליכי ההסגרה נעשים בהתאם לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954, ואמנות הסגרה עליהן חתומה מדינת ישראל.
בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית בחשיבות הליכי ההסגרה בעולם, עקב התפתחות הטכנולוגיה והפיכת העולם ל"כפר גלובאלי". טכנולוגיות אלו, מאפשרות לעבריינים בעידן האינטרנט והאנונימיות, לשתף פעולה עם שותפיהם במדינות שונות בקלות יחסית.
בעקבות כך, הוסגרו מישראל למדינות שונות, עבריינים אשר ביצעו עבירות חמורות ומתוחכמות, לעיתים במסגרת פשיעה מאורגנת, וזאת על אף שביצעו את העבירות מבלי שיצאו מגבולות ישראל.
בשנים האחרונות נכנסו לתוקף תקנות חדשות, וכיום ישנו שיתוף פעולה אגרסיבי, כמעט בין כל מדינות העולם, בעיקר בכל הקשור לדיני הסגרה בגין עבירות של הלבנת הון. המטרה מאחורי חוקים אלו, היא יצירת כפר גלובלי אחד, וזאת על מנת שלא ייווצרו מקלטי מס במדינות שונות ברחבי העולם.
כך לדוגמה, במהלך השנה האחרונה, נודע על סיום הליך ההסגרה לישראל של האסיר קובי אלכסנדר, אשר הוסגר לישראל בעקבות מעורבותו בפרשה הידועה בשם פרשת הבקדייטינג . בקדייטינג הוא מונח שנכנס ללקסיקון של התקשורת הכלכלית בשנת 2006. באותה השנה, נחשף כי במהלך העשור האחרון של המאה הקודמת, התפתחה פרקטיקה, במסגרתה שונו בדיעבד מועדי הקצאת אופציות למנהלים ועובדים בחברות ציבוריות, כך שישקפו מועדים בהם בוצע סחר במניות של אותן חברות במחירי מינימום.
הליך הסגרה נוסף שעלה לכותרות בתקופה האחרונה, הינו הליך ההסגרה של העבריין בנימין כהן לישראל, במסגרתו רשויות החוק בקולומביה הסגירו את העבריין לישראל, בחשד שהיה מעורב בחודשים האחרונים בהברחות של עשרות קילוגרמים של קוקאין לישראל באמצעות בלדרים מצפון הארץ.
כהן (35), תושב חצור הגלילית, התגורר בעשור האחרון בקולומביה, התחתן עם מקומית ועבר להתגורר בעיר מדיין, העיר השנייה בגודלה במדינה. מדיין תמיד היוותה מקום פורה לפעילות ענפה של סמים, והיא משכה אליה עשרות סוחרי סמים ישראלים אשר מתגוררים בה, ומשתייכים לקרטלים שונים המספקים סמים למסיבות אסיד ומסיבות מין פרועות שנערכות בבתי המלון בעיר.
יש לציין כי במקרים כאלו, חשוב עד מאוד להיעזר הן בעורכי דין מקומיים והן בעורכי דין מהמדינה שבה נעצר החשוד, זאת כדי לאפשר ייצוג ראוי בתיקים בינלאומיים. בכל מקרה של שיתוף פעולה בין עורכי דין ממדינות שונות, חשוב שעורך הדין הישראלי יהיה מנוסה בתחום. לאחרונה ייצג משרד עורכי דין שרון נהרי, מספר לקוחות בתיקים בינלאומיים, לרבות הונאה והלבנת הון, בשיתוף עורכי דין מרחבי העולם.
הסכמי ההסגרה בישראל
מטרת דיני ההסגרה בישראל, כמו בכל מדינה אחרת בעידן הגלובליזציה, היא להבטיח כי מעבר ממדינה למדינה לאחר ביצוע עבירה, לא ישמש לנאשם כאמצעי לחמוק ממיצוי הדין עימו בגין העבירה שביצע, ובנוסף, לא יאפשרו למדינת ישראל להפוך לארץ מקלט לעבריינים. בדיני ההסגרה חל כלל "הפליליות הכפולה", שלפיו המעשה לגביו מתבקשת ההסגרה, צריך להיות בגדר עבירה, הן במדינה המבקשת והן במדינה המתבקשת.
הסגרה בעבירות כלכליות
ישנן מדינות השוללות הסגרה שעילתה היא עבירה כלכלית שביצע המבוקש לכאורה, כעבירות מס, הלבנת הון וכדומה.
היסטורית בעבר, לא הייתה הסגרה בנושאי מס בעולם. אולם בהמשך, חלה תמורה עולמית, ומדינות רבות החלו לנקוט בהליכי הסגרה, גם כשמדובר היה בעבריינים שביצעו עבירות מס. יחד עם זאת, ישראל נשארה במשך שנים מאחור ונמנעה מלנקוט בהליכי הסגרה נגד עברייני מס, אף על פי שמדינות רבות נוקטות בהליכי הסגרה כאלו. הדבר נבע בעיקר בשל שיקולים שנגעו לכספי יהודים מחו"ל, ורצונה של המדינה למשוך יהודים לארץ. כיום קיימת מגמה בישראל, להאיץ את שיתוף הפעולה במישור העולמי בנוגע לעבירות כלכליות, ובמיוחד לכל הקשור בעבירות מס והלבנת הון.
מדוע לא ננקטו עד עתה הליכי הסגרה בגין עבירות כלכליות?
הסיבה העיקרית לכך, הייתה טמונה בשיקולים שנגעו לכספי יהודים מחו"ל. זו סיבה שמעולם לא הייתה רשמית ומדינת ישראל אף פעם לא הביעה אותה בגלוי, אך מאחר ובמשך שנים המדינה רצתה למשוך יהודים לארץ, שיתוף הפעולה שלה בנושאים אלו, היה מוגבל יותר. ההחלטה לנקוט בהליכי הסגרה בגין עבירות כלכליות, היא חלק ממגמה כללית של הגברת שיתוף הפעולה במישור הבינלאומי בין ישראל לבין מדינות אחרות, בנוגע לעבירות כלכליות. בכך המדינה אומרת מפורשות, כי עבירות מס או הלבנת הון, הן עבירות אותן היא רואה בחומרה, ואשר בכוונתה להעמיק בהן, בעזרת שיתוף-פעולה עם מדינות אחרות, לרבות בדרך של הסגרה.
התנאים להסגרתו של אדם
חוק ההסגרה קובע מספר תנאים מקדימים לשם ביצוע הליך ההסגרה. תנאי אחד, הוא קיומו של הסכם הסגרה בין המדינות (כאן המקום לציין, כי כיום ניתן לכרות הסכם ספציפי לגופו של אדם אחד בלבד. הסכם זה נקרא גם הסכם "אד-הוק"). כמו כן, קיים תנאי לפיו העבירה בגינה מתבקשת ההסגרה, היא עבירה שהעונש העומד בצידה, הוא עונש של שנת מאסר לפחות. תנאי נוסף ובעל משקל מכריע, הוא התנאי לפיו המדינה המבקשת את ההסגרה, צריכה להוכיח כי קיימות ראיות מספיקות לצורך העמדה לדין, של אותו מבוקש הסגרה.
הליכי חקירה ואיסוף ראיות במדינה זרה
כפי שצוין לעיל, תנאי הכרחי להסגרתו של אדם, הינו קיומן של ראיות מספיקות, עבור העמדה לדין בגין אותה העברה במדינת ישראל. פסיקת בתי המשפט קבעה, כי הרף הראייתי הנדרש, אינו אמור להצביע על כך שמבוקש ההסגרה הוא בבחינת "אשם", אלא די בכך שחומר הראיות יצביע על כך שיש מקום להתחיל ולנהל משפט, שבו תוכרע חפותו או אשמתו.
כלומר, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשת הסגרה של אזרח ישראלי, עליו לבדוק תחילה, האם יש בחומר הראיות "אחיזה לאישום", כלומר ראיות המספיקות להעמדה לדין. במידה ויש מספיק ראיות, תעלה השאלה, מהו הדין הראוי, כשקיימים חשדות בנוגע לביצוע עבירות בשטחי מדינת ישראל, בזמן שהחשוד או החשודים, שוהים מחוץ לגבולות המדינה, אך עדיין לא בוצעו פעולות חקירה שהולידו מספיק ראיות לשם העמדתו לדין?
במצב זה, ישראל תידרש לבצע פעולות חקירה מחוץ לגבולותיה. ביצוע פעולות חקירה מסוג זה, נקרא גם הליך – "חיקור דין", שמטרתו היא חקירת עדים וחשודים, על מנת לגבות מהם ראיות לשם ביסוס תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום, ולשם הגשת בקשת הסגרה. חיקור דין מתבצע באמצעות משטרת ישראל ובליווי הפרקליטות. הבקשה לחיקור דין, מוגשת תחילה למדינה הזרה בה מתבקש לקיים את פעולות החקירה, ולאחר אישורה של המדינה הזרה, יבוצע הליך החקירה לפי הכללים הנוהגים באותה המדינה. חומר הראיות הנאסף בהליך זה, מוגש לבית המשפט בישראל, ולאחר קבלת האישור המתאים, הוא הופך להיות לחומר חקירה רלוונטי. בקשות לחיקור דין, מתבקשות על בסיס אמנות והסכמים בין לאומיים עליהם חתומה ישראל, כגון "האמנה האירופאית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים".
באילו מקרים מתבקש "חיקור דין"
לאורך השנים, מדינת ישראל הגישה לא פעם, בקשות לחיקור דין. כך היה למשל בעניינו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, במסגרת פרשת "סיריל קרן", בה נעשה חיקור דין בניו-יורק ובדרום אפריקה. מקרה נוסף האקטואלי לתקופה זו, הוא הסתבכותו של איש העסקים לב לבייב. לפי פרסומים שונים, בפרקליטות המדינה שוקלים לבקש לבצע חיקורי דין לאיש העסקים, במסגרת פרשת "יהלום שחור". הבקשה לחיקור הדין תועבר לשלטונות רוסיה, בה יתבקשו השלטונות, לאפשר לחוקרי להב 433 להגיע לרוסיה ולחקור את לבייב, אשר בעת הזו נמנע מלחזור לישראל.
מן העבר השני, לאחרונה נודע כי לפחות שני סוכני FBI הגיעו לישראל, כדי לגבות עדויות במסגרת חקירת מעורבות זרה בקמפיין הבחירות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הם חקרו עובדים בחברת Psy-Group של ג'ואל זמל, שהציעה לטראמפ שירות של "עיצוב דעת קהל". החברה אשר העסיקה כמה קציני מודיעין ישראלים לשעבר, התמחתה באיסוף מידע וב"עיצוב דעת הקהל ברשתות החברתיות". לא ברור אם ההצעה שלהם, שהועברה לבנו הבכור של הנשיא, דונלד טראמפ ג'וניור, יצאה לפועל. לפי מקורות שמצטטים עיתונים, רונן ברגמן, אשר מונה לצוות החוקרים שפעל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, החרים מחשבים של אחת החברות של זמל שנמצאת בהליכי פירוק.
