בשנים האחרונות, אנו עדים למספר רב של חקירות פליליות כנגד בכירים במשק, אנשי עסקים, שרים וראשי ממשלה. טענות רבות נטענו בדבר אופן התנהלות המשטרה, הפרת זכויות נחקרים, הדלפות לתקשורת ושיבוש הליכי חקירה.
ממשלת ישראל אישרה בחודש שעבר את יוזמתם של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, להקים ועדה לבחינת המעצרים לצורכי חקירה, המכונים "מעצרי ימים"
תחת השם: "ועדת המעצרים".
הוועדה הוקמה לאור הטענות כי המשטרה והפרקליטות, עושות שימוש יתר במעצרים לצורכי חקירה. כך למשל, השרה שקד אמרה באחרונה כי בשנה שעברה, מתוך יותר מ-60 אלף מעצרים שביצעה המשטרה, רק כ-25 אלף (41%) הסתיימו בכתב אישום.
כאשר אדם מוזמן לתחנת המשטרה, קיימים שני סוגים של עדות:
- עדות "פתוחה", שתינתן בידי אדם המגיע או מזומן למשטרה למסור עדותו.
- חקירה תחת אזהרה, במסגרתה אדם מוסר גרסתו בהיותו חשוד בביצוע עבירה.
זכותו של כל אדם המזומן למשטרה, לקבל מידע מהחוקר האם הוא נחקר כחשוד או כעד, וחובת החוקר להודיע לחשוד שזכותו להיוועץ עם עו"ד, לפרט באם הוא חשוד. בנוסף, על החוקר לציין מהן העבירות בהן נחשד, על זכותו לשמור על שתיקה ולא להפליל עצמו, וכי עלול הדבר להוות חיזוק לראיות נגדו.
ההחלטה בדבר שמירה על זכות השתיקה אינה פשוטה. מחד, היא אמורה להיות "זכות" – ואם היא זכות, הכיצד היא יכולה לשמש כנגדך? מאידך, למרבית הצער, במקרים רבים זכות השתיקה פועלת לרעתו של החשוד וכתוספת ראייתית מוכרת בפסיקה.
אחת הפרשות הבולטות בהיסטוריה המשפטית בישראל בעניין הליכי חקירה שהובילו לעיוות דין, הינה פרשת "יוני אלזם", ( אשר יוצג על ידי משרדנו), וזוכה בבית המשפט העליון כתוצאה מהפרת זכויות נחקר והפעלת מדובבים שלא כדין וכן מניעת היוועצות עם עורך דין.
שרת המשפטים, איילת שקד, פנתה בתחילת השנה ל"ועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות", בבקשה לבחון הצעת חוק הקובעת את זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך דין פלילי בעת חקירתו. עקרונות ההצעה מתבססות על הצעת חוק שהוצעה לפני כעשור ולא קודמה.
לצערנו, לא פעם נעשה שימוש חסר פרופורציה במעצרי ימים, וחשודים רבים מוצאים עצמם במעצר תוך הפעלת אמצעי לחץ ו/או החזקתם כ "בני ערובה", עד שממצאי החקירה יספקו את רצונם של החוקרים.
מטרת "ועדת המעצרים" הינה להציע מספר קווים מנחים לממשלה, בעניין מדיניות המעצרים ולשיפורה כדלקמן;
- הבניית שיקול דעת המשטרה בעת קבלת החלטה לבצע מעצר או להאריכו, זאת תוך התחשבות במסוכנות העצור, עברו הפלילי, נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, דרך ביצוע המעצר, תוך בחינת נסיבות כדוגמת שעת ביצועו ומידת הכוח שיינקט במידת הצורך.
- התנאים בהם יוחזק עצור, לרבות אופן פגישתו עם עו"ד פלילי.
- שחרור עצור בידי המשטרה, מבלי לקיים דיון והתנאים לכך. במסגרת זו גם בחינת האפשרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כאופציה לחלופות מעצר.
- דרך ניהול דיון בענייני עצורי ימים בבית המשפט לרבות עררים.
- פיקוח ובקרה על החלטות שעניינן מעצרי ימים, וזאת על-ידי מנגנונים שיוחדו לכך.
מדובר בצעד חשוב מאין כמותו לצורך קידום ושמירה על זכויות עצורים. ניתן להניח כי עצם הקמת הוועדה, מהווה הסכמה למציאות ימינו, בה זכויות בסיסיות של חשודים נרמסות כמעט באין מפריע.
בהינתן ואכן הוועדה תעלה הצעות קונקרטיות אשר ייושמו בידי הממשלה, לרבות נוכחות עו"ד בחקירה, לצד ליווי משפטי הולם של חשוד הנתון תחת מעצר – יהווה הדבר צעד גדול וחשוב לקידום זכויות חשודים ויהא בכך תרומה כבירה לזכותם להליך הוגן.
מאת: עו"ד פלילי שרון נהרי
