חוק איסור הלבנת הון – חלק 1

פרק א': פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תשס"ב3)

בחוק זה –

"בורסה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

"בנק הדואר" – כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א – 1951;

"חבר בורסה" – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז – 1977;

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968;

"נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;

"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (5);

"מנהל תיקים" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995;

"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;

"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973;

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969;

"פקיד מכס" – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת המכס, הסמיכו לענין חוק זה;

"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;

"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981 , וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל.

פרק ב': עבירות

(א) בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.

(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

(ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).

(א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.

(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:

(1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;

(2) דיווח לפי הוראות סעיף 7 – אם הוראות הסעיף חלות עליו.

(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

פרק ג': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים

7. הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים (תיקון: תשס"ב3)

(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו –

(א) "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;

(ב) "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו;

(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.

(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוים, או העיון בהם אסור; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.

(ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.

(ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –

(1) נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;

(2) השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.

(א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיף 7 ימנה אחראי למילוי החובות.

(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיף 7, להדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.

פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה

(א) בפרק זה, "כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.

(ב) אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.

(ג) חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.

(ד) (1) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:

(א) בנק ישראל;

(ב) תאגיד בנקאי;

(ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.

(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.

(ה) שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל.

(ו) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.

(ז) דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.

המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

(א) הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.

(ב) לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 0ג ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.

(ג) בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.

(ד) בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.

(ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" – לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9.

(ו) הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד).

(ז) כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.

פרק ד'1: נותני שירותי מטבע (תיקון: תשס"ב3)

11א. הגדרות (תיקון: תשס"ב3)

בפרק זה –

"הליכים פליליים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין;

"מטבע" – לרבות שטר כסף, שהם הילך חוקי של מדינה;

"מרשם פלילי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981;

"נאמן" – כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט – 1979;

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)א);

"נושא משרה בתאגיד" – כל אחד מאלה: בעל השליטה בתאגיד, מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה, נושא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור;

"שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב).

11ב. רשם של נותני שירותי מטבע (תיקון: תשס"ב3)

(א) שר האוצר ימנה, מבין עובדי משרדו, רשם של נותני שירותי מטבע (בחוק זה – הרשם).

(ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום נותני שירותי מטבע, לפי הוראות חוק זה (להלן – המרשם); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.

(ג) הרשם יפקח על נותני שירותי מטבע לפי חוק זה.

11ג. חובת רישום במרשם של נותני שירותי מטבע(תיקון: תשס"ב3)

(א) כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם אין זה עיסוקו היחיד (בחוק זה – נותן שירותי מטבע), חייב ברישום במרשם:

(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;

(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;

(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת; לענין סעיף זה, "נכסים פיננסיים" – מזומנים, המחאות נוסעים, שקים, שטרי חליפין, שטרי חוב, ניירות ערך סחירים, אשראי או פיקדונות כספיים;

(4) החלפת שטרות כסף;

(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא חייב ברישום כל אחד מאלה:

(1) גוף ציבורי שהוקם על פי דין;

(2) תאגיד בנקאי;

(3) מבטח;

(4) עובד שכיר כשהוא נותן שירותי מטבע במסגרת עבודתו אצל מעביד שהוא נותן שירותי מטבע רשום.

11ד. בקשה לרישום נותן שירותי מטבע (תיקון: תשס"ב3)

(א) בקשה לרישום נותן שירותי מטבע במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:

(1) שם המבקש, פרטי זיהויו ומענו ואם הוא פועל כנאמן, גם פרטי זיהויו ומענו של הנהנה; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, וכן את שמות נושאי משרה בתאגיד, פרטי זיהוים ומענם;

(2) מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל ומענם, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מנהלי הסניפים, אם ישנם, פרטי זיהוים ומענם;

(3) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש, אם יש לו;

(4) פרטים נוספים שקבע שר האוצר.

(ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, כאמור בסעיף 11ה; ולענין סעיפים 11ה(א)(4) ו-(ב) ו11-ט(א)(2) ו-(ד) עד (ו) – הסכמתם של המבקש, של נושאי משרה בתאגיד ושל מנהל סניף, לפי הענין, לכך שהרשם יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום לפי פרק זה.

(ג) הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

(ד) בסעיף זה –

"פרטי זיהוי" – מספר תעודת זהות; לגבי אזרח זר שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות – מספר זיהוי רשמי וסדרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו;

"מען" – ציון לפחות של כל אלה: שם הרחוב, מספר הבית, שם היישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל, גם שם המדינה.

11ה. תנאים לרישום נותן שירותי מטבע (תיקון: תשס"ב3)6

(א) הרשם ירשום במרשם מבקש רישום המקיים את כל אלה, לפי הענין:

(1) לענין מבקש רישום שהוא יחיד – הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל – לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3) לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל;

(4) מבקש הרישום לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו4- או בעבירה שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע; היה מבקש הרישום תאגיד, לא הורשע בעבירה כאמור גם נושא משרה בתאגיד; בפסקה זו ובסעיף קטן (ב) –

"הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

"מבקש רישום" – לרבות הנהנה, אם המבקש פועל כנאמן, ומנהל סניף, אם ישנו.

(ב) נודע לרשם שמתנהלים נגד מבקש רישום או נגד נושא משרה בתאגיד שמבקש להירשם הליכים פליליים באחת העבירות כאמור בסעיף
קטן (א)(4), רשאי הוא לדחות את החלטתו בקשר לבקשת הרישום עד לסיום ההליכים נגדו.

11ו. דיווח לרשם על שינויים (תיקון: תשס"ב3)

(א) חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 11ד(א) ו11-ה(א), יודיע על כך נותן שירותי מטבע לרשם, בכתב, בתוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

(ב) שינה נותן שירותי מטבע את מקום פעילותו או את מיקומו של אחד הסניפים, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך שבעה ימים מיום השינוי, וישיב לו את תעודת הרישום בתוך שלושים ימים מהמועד האמור.

(ג) חדל נותן שירותי מטבע לעסוק במתן שירותי מטבע, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך 7 ימים מהיום הקובע וישיב לו את תעודת הרישום בתוך 30 ימים מהמועד האמור; הפעיל נותן שירותי מטבע כמה סניפים, ישיב את תעודות הרישום של כל הסניפים; חדל נותן שירותי מטבע לתת שירותי מטבע בחלק מהסניפים, יחזיר רק את התעודות של הסניפים כאמור; לענין זה, "היום הקובע" – היום ה101- שבו חדל, ברציפות, מלתת שירותי מטבע.

(ד) נודע לרשם שנותן שירותי מטבע נפטר או הוכרז כפסול דין, יורה על החזרת תעודת הרישום ועל סגירת עסקו; ואולם רשאי הרשם להרשות את המשך מתן שירותי המטבע בשמו של הנפטר או פסול הדין, לשם הגנה על זכויותיו של נותן שירותי המטבע ויורשיו או של צד שלישי הקשור לעיסוקו; תקופת הפעלת העסק במקרה זה לא תעלה על 90 ימים; בהחלטתו יקבע הרשם מי ייתן את שירותי המטבע במקום הנפטר או פסול הדין (להלן – המפעיל הזמני); בתום התקופה האמורה יחזיר המפעיל הזמני את תעודת הרישום לרשם; החלטת הרשם לענין זה ופרטי הזיהוי של המפעיל הזמני יירשמו במרשם.

(ה) החליט נותן שירותי מטבע, שחדל לעסוק במתן שירותי מטבע, לחזור ולעסוק במתן שירותי מטבע, יגיש בקשת רישום חדשה לרשם ולא יעסוק במתן שירותי מטבע עד לרישומו מחדש.

11ז. הוצאת תעודת רישום ושינוי התעודה (תיקון: תשס"ב3)

(א) החליט הרשם לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותי מטבע במרשם, ייתן לו תעודת רישום; היו לנותן שירותי מטבע סניפים – ייתן לו

הרשם תעודה נפרדת לכל סניף שאישר; בתעודה יצוין המען ומספר הרישום של הסניף; הרישום יהיה תקף לגבי נותן שירותי מטבע במען שצוין בתעודת הרישום בלבד.

(ב) נותן שירותי מטבע יציג את תעודת הרישום בכל סניף, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישום על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

(ג) הודיע נותן שירותי מטבע על שינוי מקום של סניף והחזיר לרשם את תעודת הרישום של הסניף, ייתן הרשם תעודת רישום חדשה, בציון המען החדש ולפי מספר הרישום של התעודה המקורית ויבטל את התעודה הקודמת; שינויים לפי סעיף זה יירשמו במרשם.

11ח. סירוב לרשום נותן שירותי מטבע (תיקון: תשס"ב3)

סירב הרשם לרשום את המבקש כנותן שירותי מטבע ינמק את סירובו וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה למבקש החלטת הרשם.

11ט. מחיקה מהמרשם של נותן שירותי מטבע או התליית הרישום (תיקון: תשס"ב3)

(א) הרשם רשאי למחוק נותן שירותי מטבע מהמרשם בכל אחד מאלה:

(1) חדל להתקיים בנותן שירותי מטבע תנאי מתנאי הרישום לפי  סעיף 11ה(א)(1) עד (3);

(2) נותן שירותי המטבע, ואם הוא תאגיד, בעל שליטה בו, הורשעו בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4);

(3) נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת לפי פרק זה.

(ב) בטרם יחליט הרשם על מחיקת נותן שירותי מטבע מהמרשם כאמור בסעיף קטן (א), ייתן לו ולבעל שליטה בתאגיד, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.

(ג) נוכח הרשם כי נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת כאמור בסעיף קטן (א)(3), ידרוש ממנו, בטרם יחליט על מחיקתו מהמרשם, לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לנותן שירותי המטבע הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; לא תוקנה ההפרה בתוך התקופה האמורה, רשאי הרשם למחוק את המפר מהמרשם.

(ד) נודע לרשם שמתנהלים נגד נותן שירותי מטבע, שנרשם במרשם, ואם הוא תאגיד, גם נגד בעל השליטה בו, הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הוא להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים; בטרם יחליט הרשם על התליית רישומו של נותן שירותי מטבע מהמרשם, ייתן לו ולבעל השליטה בתאגיד לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.

(ה) נודע לרשם שנושא משרה בתאגיד שהוא נותן שירותי מטבע או מנהל סניף של נותן שירותי מטבע הורשעו בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הרשם, בטרם יחליט על מחיקת נותן שירותי המטבע מן המרשם, לדרוש ממנו לפטר את מי שהורשע בעבירה כאמור, בתוך תקופה שיקבע; סירב נותן שירותי המטבע לעשות כן, רשאי הרשם למחוק אותו מן המרשם, לאחר שנתן לו ולמי שהורשע הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם; בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ו), "נושא משרה בתאגיד" – למעט בעל שליטה.

(ו) הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), יחולו, בשינויים המחויבים, על נושא משרה בתאגיד ועל מנהל סניף, שמתנהלים נגדם הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4).

(ז) הודיע נותן שירותי מטבע לרשם שהוא חדל לעסוק במתן שירותי מטבע, ימחק אותו הרשם מהמרשם.

11י. הודעה ועתירה (תיקון: תשס"ב3)

(א) הרשם ימציא לנותן שירותי מטבע הודעה בכתב על החלטותיו לפי סעיפים 11ה(ב), 11(ד), 11ח ו11-ט.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם שניתנה לגביו כאמור בסעיף  קטן (א), רשאי לעתור לבית משפט לענינים מינהליים נגד ההחלטה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

11יא. הודעה לציבור (תיקון: תשס"ב3)

(א) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על כל אלה:

(1) רישומו של נותן שירותי מטבע במרשם, תוך פירוט שמו ומענו, לרבות מענם של סניפים, אם ישנם;

(2) שינוי מענו של נותן שירותי מטבע, לרבות שינוי מען של סניף מסניפיו;

(3) מחיקת נותן שירותי מטבע או סניף מסניפיו מהמרשם או התליית רישומו;

(4) חידוש רישומו במרשם של נותן שירותי מטבע שרישומו הותלה;

(5) מינוי מפעיל זמני לפי סעיף 11ו(ד).

(ב) הודעה כאמור בפסקאות (1) עד (3) לסעיף קטן (א) תפורסם גם באינטרנט; כתובת אתר האינטרנט שבה ניתן למצוא מידע כאמור תפורסם, בתדירות סבירה, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה בשפה העברית ואחד בשפה הערבית.

11יב. עונשין (תיקון: תשס"ב3)

(א) נותן שירותי מטבע העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(1) עוסק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם בניגוד להוראות סעיפים 11ג ו11-ו(ה);

(2) לא נותן הודעה בכתב לרשם כנדרש לפי סעיף 11ו(א) עד (ג).

(ב) נותן שירותי מטבע או מפעיל זמני כאמור בסעיף 11ו(ד), שלא החזיר את תעודת הרישום לרשם בניגוד להוראות סעיף 11ו(ב) עד (ד), או שלא מציג את תעודת הרישום במקום פעילותו לפי הוראות סעיף 11ז(ב), או לא מציין את מספר הרישום לפי הוראות אותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג

העבירות של אחריות קפידה.

פרק ד'2: מפקחים וסמכויותיהם (תיקון: תשס"ב3)

11יג. הגדרות (תיקון: תשס"ב3)

(א) בפרק זה, "הממונה" – כל אחד מאלה:

(1) לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;

(2) לענין חבר בורסה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;

(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – המפקח על הביטוח;

(4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;

(5) לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;

(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ב;

(7) לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך.

(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו-(7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

11יד. מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ב3)

(א) (1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה.

(2) מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה למפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור.

(3) לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.

(ב)  לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;

(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הדבר דרוש כדי למנוע הפרת הוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

(ג) לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995.

(ד) היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.

11טו. דינו של מסמך שנתפס (תיקון: תשס"ב3)

(א) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חרש], התשכ"ט – 1969, בשינויים המחויבים.

(ב) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג', יחולו הוראות אלה:

(1) המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה' (בסעיף זה – הועדה);

(2) הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;

(3) לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;

(4) מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3) רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה.

פרק ה': עיצום כספי

12. הגדרות (תיקון: תשס"ב3)

בפרק זה –

"הממונה" – כל אחד מאלה:

(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;

(2) לענין פרק ד' – מנהל אגף מכס ומע"מ;

(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;

"ועדה" – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.

13. ועדה להטלת עיצום כספי (תיקון: תשס"ב3)

(א) נגיד בנק ישראל, והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:

(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל ועם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית;

(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.

(ד) החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.

(א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 7, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א), רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

(ב) הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.

16. שיעור העיצום הכספי ועדכונו (תיקון: תשס"ב3)

(א) שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.

(ב) קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.

(ג) חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.

(ד) לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.

על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

(א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.

(ד) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

פרק ו': הוראות חילוט

(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר לא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.