חדשות ומאמרים

פרשת מלכה לייפר עלתה לכותרות שוב לאחרונה, כאשר שתי התפתחויות על הפרק. האחת, היא פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה לייפר, הנאשמת בעבירות מין חמורות,

הסכם השלום אשר עומד להיחתם בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות, מצית את הדמיון של רבים מאיתנו: האם מדינת ישראל מקבלת הולכת ומקבל יותר לגיטימציה

לאחר המהפך של 1977 ועלייתו של מנחם בגין לשלטון, פעלה ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין, להגבלת הסגרתם של אזרחי ישראל להעמדה לדין במדינות אחרות.

לאחרונה התפרסמה באתר פוסטה, ידיעה בדבר פסק דין מבית משפט השלום בנתניה, בדבר הרשעתו של נאשם בסחר בסמים בטלגראס. על פניו, ידיעה בנאלית ושגרתית, שהרי

בשבוע שעבר נדונה בבית המשפט העליון, בקשת ערר בעניינו של אדם אותו נכנה בשם י׳, אשר הוכרז כבר הסגרה לפינלנד, וערכאה דלמטה הורתה על מעצרו.

נדמה כי בשנים האחרונות, ראשי מועצות וראשי ערים בישראלים ״זוכים״ לחוסר אמון עמוק בקרב הציבור הרחב. האם יתכן שראשי הערים תמיד אשמים עד שיוכח אחרת?