זה מכבר האריך בית משפט השלום בתל-אביב את מעצרן של אם ובתה החשודות בהרעלתם של קשישים – ובגניבה מהם. המשטרה ביקשה תחילה להאריך את מעצרן ב-15 ימים לצורך השלמת פעולות החקירה אך בסופו של דבר החליט בית המשפט להאריך את מעצרן בשישה ימים בלבד.
הכותבים הם עו"ד פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
היקף סמכות המעצר לצורכי חקירה
עורכי הדים הפליליים מסבירים כי מעצר ימים הינו הליך מעצר אשר מתקיים במהלך תקופת חקירת העבירה, בטרם מוגש כתב האישום. הכלל כנקודת מוצא הוא שמעצר ראשוני יש לבצע על פי צו שיפוטי. יחד עם זאת, במקרים דחופים למשטרה הסמכות לעצור אדם בלא צו שיפוטי.
לצורך ביצוע מעצר חשוד צריכים להתקיים מספר תנאים: נגד החשוד קיים חשד סביר כי עבר עבירה בת מעצר (עבירת עוון שדינה עד שלוש שנות מאסר) ויש חשש סביר כי החשוד מסוכן לביטחון המדינה או הציבור או בטחונו של אדם או כי יש חשש שאי מעצרו יביא לשיבוש הליכי החקירה או להימלטות מאימת הדין. בשני המקרים למשטרה יש חובה להביא את החשוד בפני שופט תוך 24 שעות אשר יבדוק האם יש עילה להאריך את מעצרו במספר ימים נוספים לצורך ביצוע פעולות חקירה.
עילות המעצר הן אותן עילות של המעצר הראשוני. לשופט של בית משפט השלום סמכות להאריך את המעצר עד 15 ימים נוספים בכל פעם. חשוד לא ישהה במעצר ימים יותר מ-30 ימים, אלא אם כן ביקש היועץ המשפטי לממשלה להאריך את מעצרו בימים נוספים. סה"כ לא ישהה חשוד במעצר בטרם הגשת כתב אישום יותר מ-75 ימים. לבית המשפט העליון סמכות להאריך כל תקופת מעצר ב-90 ימים נוספים אך טרם נעשה שימוש בסמכות זו על ידי בית המשפט העליון.
הליך מעצר הימים וחשיבותו
במסגרת הליך מעצר הימים טוען המעצרים של המשטרה מבקש מבית המשפט בבקשת מעצר מנומקת לעצור את החשוד למספר ימים לצורך ביצוע פעולות חקירה. על הבקשה לציין מהם החשדות כנגד החשוד מהם עילות המעצר. בנוסף לעילות המעצר הרגילות, המשטרה יכולה לבקש לעצור את החשוד בעילה לפיה לא ניתן לקיים את הליך החקירה מבלי שהחשוד יהיה במעצר. במידה וזו העילה היחידה, לשופט הסמכות להאריך את המעצר לחמישה ימים בכל פעם, כאשר סך הכל קובע החוק כי לא ישהה חשוד במעצר בגין עילה זו יותר מ-15 ימים.
במסגרת ההליך המשטרה מגישה לשופט את תיק החקירה ודו"ח סודי המסכם את פרטי החקירה ואת פעולות החקירה הדרושות לביצוע עת החשוד ישהה במעצר. לסנגורו של החשוד ולחשוד אין זכות לעיין התיק החקירה ובדו"ח הסודי. יחד עם זאת לסנגור הזכות לחקור בחקירה נגדית את טוען המעצרים בדבר החשדות המיוחסים לחשוד, מספר פעולות החקירה הדרושות, מהן פעולות החקירה הספציפיות הדורשות את הישארותו של החשוד במעצר, והאם ניתן לקיים את החקירה במסגרת חלופת מעצר.
מה יעשה הסניגור אם ברצונו למנוע את מעצרו של מרשו?
טוען המעצרים לא חייב להשיב על שאלה אשר לטעמו תפגע בחקירה או תשבשה. הסנגור יכול לבקש מבית המשפט להורות לשוטר להשיב על השאלה. אם אותו שוטר בכל זאת יסרב להשיב לשאלה, בית המשפט לא יתחשב בתשובתו כאשר יחליט אם לעצור את החשוד, לשחררו לחלופת מעצר. לאחר מכן הסנגור מסכם וטוען כנגד קיומה של עילת מעצר או תוקף את חוקיותו של הליך המעצר. לחילופין, הסנגור יכול לטעון שהגם שיש עילת מעצר ניתן להסתפק בחלופת מעצר בדמות של שחרור בערובה בתנאים מגבילים כגון מעצר בית, או הרחקה מהמקום בו לכאורה התבצעה העבירה.
בית המשפט יבחן את הטענות בהתאם לתיק החקירה שהוגש לו ויבדוק האם מתקיים חשד סביר והאם מתקיימת עילת מעצר. כמו כן, על בית המשפט חובה לבדוק האם ניתן להסתפק במספר ימים מועט יותר מזה שהמשטרה מבקשת לצורך ביצוע פעולות חקירה אותם היא חייבת לציין בפני השופט בדו"ח הסודי שמוגש לו. מיותר לציין כמובן כי חלק לא מבוטל מהדברים שאומר הנאשם – ושאותם מביאים אחר כך נציגי רשויות התביעה בפני בית המשפט כעדות לאשמתו של הנאשם- נאמרים במסגרת חקירתו של החשוד במשטרה
האזרח מן השורה במסגרת הליך מעצר הימים מתמקד, לטעמו בצדק בשאלה אחת בלבד: האם הוא ייעצר או ישוחרר בערבות. חשוב לזכור כי להליך מעצר הימים היבט חשוב נוסף אשר הוא קריטי לעתידו של הנאשם. לסנגור הזכות לחקור את השוטר על כל דבר בנוגע לחקירה במסגרת הליך המעצר. סמכות זו לא קיימת בשלבים אחרים של החקירה. מתשובותיו של השוטר וגם מסירובו לענות על שאלות מסוימות, סנגור בעל ניסיון בהליך מעצר הימים יכול להבין מה יש ומה חסר בתיק החקירה לצורך הגשת כתב אישום כנגד החשוד.
מדוע כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מומחה באופן מיידי?
לאור העובדה כי חומר החקירה הוא חסוי ואין לחשוד בשלב זה זכות לעיין בו חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה המכיר את הדינמיקה של החקירה הפלילית על מנת שהוא יוכל לייעץ לחשוד כיצד להתנהג במהלך החקירה הפלילית. למשל האם לשמור על זכות השתיקה או לא. מתי כדאי לחשוד למסור גרסה אם בכלל ולחזק את רוחו, היות והתפקיד העיקרי של המעצר הוא להביא לשבירת החשוד ולגרום לו להודות בחשדות המיוחסים לו. בהרבה מקרים מתנהלת חקירה סמויה כנגד החשוד. שלב המעצר הוא השלב שבו החקירה הופכת לגלויה, ובלא הודאת חשוד במקרים רבים החקירה מגיעה למבוי סתום.
לכן, אף אם לא קיים סיכוי שבית המשפט ישקול שחרורו של החשוד, במיוחד כאשר מדובר בחשדות בעבירות חמורות, חשוב לשכור שירותיו של עורך דין בעל ניסיון בהליך זה אשר ינצל את הזכות שלו לחקור נגדית את טוען המעצרים על מנת שבשלב מאוחר יותר הוא יוכל לתת למרשו את העצות הטובות ביותר בכל הנוגע להתנהלותו במהלך החקירה.
עו"ד פלילי שרון נהרי צבר ניסיון רב הליכי מעצר ימים והוביל לשחרורים רבים, אשר הסתיימו בלא הגשת כתב אישום. בין לקוחותיו בהליך זה נמנים חיים פרלמן אשר היה חשוד ברצח אך שוחרר בלא הגשת כתב אישום מחוסר ראיות. מפרלמן נשללה על ידי השב"כ הזכות להיוועץ בעורך דין במהלך החקירה. בערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון נקבע בהחלטה תקדימית שגם בעבירות ביטחון יש לאפשר לחשוד ולהיוועץ בעורך דין. עו"ד נהרי ליווה את החקירה הלוחצת כנגד פרלמן אשר לא הודה לבסוף בחשדות החמורים אשר יוחסו לו, דבר שהוביל לבסוף לשחרורו מן המעצר.
מדוע כדאי לפנות לעורך דין פלילי בעת מעצר? עו"ד פלילי שרון נהרי מסביר:
