[vc_row bg_type="no_bg" margin_top="0" margin_bottom="0" padding_left="0" padding_right="0" animation="" type="" bg_color="" bg_position="top" bg_repeat="no-repeat" bg_cover="false" bg_attachment="false" padding_top="0" padding_bottom="0" enable_parallax="" parallax_speed="0.1" bg_video_src_mp4="" bg_video_src_ogv="" bg_video_src_webm=""][vc_column width="1/2" animation=""][vc_column_text]
[/vc_column_text][/vc_column][vc_column width="1/2" animation=""][vc_column_text]הפרשה החדשה שהסעירה את ישראל וארה"ב נגעה לביצוען של עבירות הונאת סייבר בינלאומיות בניירות ערך באמצעות המחשב. העבירות כללו פריצה למחשביהן של בנקים שונים בארה"ב וביניהם לבנק ג'י פי מורגן, במהלכן לקחו החשודים את פרטיהם של הלקוחות.
בין היתר תכננו החשודים לבצע עבירות בניירות ערך ולצורך כך פרצו למחשבים של הבנקים הגדולים.
כל עורך דין פלילי יודע שעל פי החוק בישראל ביצעו החשודים עבירות תרמית על פי חוק ניירות ערך (סעיף 54 א) וכן עבירות רבות על פי חוק המחשבים ביניהן חדירה לחומר מחשב על מנת לבצע עבירה אחרת וייתכן שאף ביצעו עבירות של פעולות אסורות בתוכנה: חדירה לחומר מחשב על מנת לסגלה לבצע פעולות שאינן כדין או להפיק באמצעותה מידע כוזב.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row bg_type="no_bg" margin_top="0" margin_bottom="0" padding_left="0" padding_right="0" animation="" type="" bg_color="" bg_position="top" bg_repeat="no-repeat" bg_cover="false" bg_attachment="false" padding_top="0" padding_bottom="0" enable_parallax="" parallax_speed="0.1" bg_video_src_mp4="" bg_video_src_ogv="" bg_video_src_webm=""][vc_column animation=""][vc_column_text]העונש על עבירות אלה, כל אחת בנפרד, נע בין 3 ל-5 שנות מאסר בהתאם לנסיבות.
כאשר עבירות אלו מתבצעות במימד הבינלאומי הן מקבלות חומרה יתרה, שכן הפגיעה כתוצאה מהעבירות והיקף הקורבנות גדלים, כמו כן ביצוען של עבירות אלו בהיקפים בינלאומיים מקימים עילה להעמדה לדין במדינות הנפגעות כתוצאה מביצוע העבירה, זאת על אף היותם של המבצעים על אדמת ישראל.
בישראל ישנה יחידה משטרתית (להב 443), המתמחה באיתור וחקירה של עבירות סייבר. אופיין של העבירות מחייב את ביצוען באמצעות מחשב ועל כן החקירה מתמקדת בשלביה הראשונים באיתור מקור הפעילות, כאשר לאחר מכן בהפקת מידע ראייתי על ביצוע העבירות באמצעות התחקות ותפיסת המחשבים והרשתות שפעלו לצורך כך.
עבירות הסייבר
בעידן של היום, עבירות הסייבר הופכות "פופולאריות" מיום ליום והיקפן גדל, בשל כך החוק ממשיך להתעדכן וכך גם המערכת המשפטית ודרכי החקירה הנוגעים בדבר.
במקרה הספציפי הנ"ל החלה החקירה בשיתוף משטרת ישראל עם ה- FBI, המשטרה הפדראלית של ארה"ב. למעשה, ה-FBI העביר בקשה סודית לחקירה חשאית יחד עם משטרת ישראל עד ההתחקות אחר המבצעים, כאשר כל החקירה למעשה הייתה מבוקרת ונוהלה בשיתוף פעולה מבוסס קרקע מוצקה לבקשת הסגרה.
במקרים אלו, חומר החקירה מועבר לרשויות ארה"ב אשר בוחנות את חומר הראיות שנתפס ואף שותפות לחקירת החשודים, זאת על מנת לגבש כתבי אישום בארה"ב.
הסגרה לארה"ב
על מנת שיהיה ניתן להסגיר אזרח ישראלי לארה"ב יש לעמוד במספר כללים מצטברים ובסיסיים, כך למשל חייב להתקיים עיקרון הפליליות הכפולה אשר משמעותו כי העבירות עליהן מבקשים את ההסגרה לארה"ב מהוות עבירות בישראל על פי חוק העונשין. בנוסף, יש לוודא כי על העבירות המבוקשות להסגרה לא חלה התיישנות בישראל.
במסגרת ההסכם להסגרה בין ישראל למדינה אחרת, כמו גם לארה"ב, יבחן בית המשפט בישראל האם מתקיימים התנאים בחוק ההסגרה. מטרת תנאים אלו היא לשמור על אמות המידה המשפטיות המקובלות בישראל באשר לזכויות אדם והליך הוגן, ולא לאפשר למדינה המבקשת לעשות במוסגר כרצונה. כך למשל, לא ניתן יהיה להסגיר אדם מישראל למדינה אחרת כאשר העונש המבוקש על אותה העבירה הינו גזר דין מוות, במסגרת הסכם ההסגרה תתחייב המדינה המבקשת שלא להשית עונש זה על הנאשם. כמו כן, במסגרת חוק ההסגרה לאזרח ישראלי, הזכות לרצות עונשו בישראל לאחר שנשפט במדינה המבקשת (מקרה זאב רוזנשטיין).
הליך ההסגרה
הליך ההסגרה מתחיל מבקשת הסגרה המוצאת מהמדינה המבקשת לישראל, צו מעצר יכול ויצא כנגד המבוקש וזה ידון בפני בית המשפט בישראל. לרוב, כאשר החקירה כנגד המבקש סמויה ישנו חשש להימלטות החשוד מן הדין עקב חשיפת הידיעה כי הינו מבוקש להסגרה ועל כן ייעצר עד לאישורה של ההסגרה. לאחר מכן, ידון בית המשפט בבקשת ההסגרה גופה ובתנאיה ויאפשר לחשוד להעלות טענות כבדות משקל באשר לאופיין של העבירות, טענות התיישנות, היעדר חקירה וכדומה. אם וכאשר תאושר בקשת ההסגרה ע"י בית המשפט יועבר המבוקש להישפט במדינה המבקשת.
פנייה לעורך דין
פעמים רבות, פניה לעורך דין טרם בקשת ההסגרה, נוכח החשד או הידיעה כי אדם עשוי להיות מוסגר למדינה אחרת בשל ביצועה של עבירה, יכולה למנוע את הליך המעצר ולהביא בדרכי הידברות אל מול המדינה המבקשת להסדר טיעון מקל טרם הגשת הבקשה. פעולות אלו חוסכות מהמבוקש את הליכי המעצר לצורך הסגרה בישראל וכן את הליכי השפיטה במדינה המבקשת ומאפשרות לו, פעמים רבות, יותר "שליטה" על דרך התפתחות ההליך כנגדו ותוצאותיו.
משרדו של עו"ד שרון נהרי מתמקצע בהליכי ההסגרה ובהליכי משא ומתן לפני הסגרה, עם הבאת חשודים רבים לכדי תוצאות מקלות, מוצלחות ויוצאות דופן אשר חסכו למבוקש הליכים משפטיים מורכבים, מתישים ומאיימים.
במקרה הנ"ל חשודים שני ישראלים בעבירות סייבר בינלאומיות, ה- FBI הינו יוזם החקירה וברור כי לאחריה תוגש בקשה להסגרתם לארה"ב לצורך משפט. במקרים כאלו, כאשר החקירה מתנהלת באמצעות משטרת ישראל יחד, ולבקשתה של יחידה חוקרת ממדינה אחרת, חומר הראיות שנאסף נשאר חסוי לחלוטין עבור המבוקש לאורך כל הליך ההסגרה ולא עומדות לו זכויות העיון כפי שאלו היו עומדות בפניו אילו היה נשפט בישראל.
במקרה זה בקשה למעצר לצורך הסגרה הוגש עם תפיסתם, עם הגשת בקשת ההסגרה לארה"ב יתנהל דיון בבקשה לגופה ובתנאיה.
יש לציין, כי על פניו, עיקרון העל בהסגרה של הפליליות הכפולה מתקיים ואף אין התיישנות על העבירות כיוון שזה עתה בוצעו, על כן מסתמן כי השניים יוסגרו ויאלצו לעמוד למשפט על העבירות הנ"ל בארה"ב. חשוב לציין כי ייתכן מאוד והענישה בארה"ב, עבור העבירות הללו, מחמירה יותר וזו תהיה אמת המידה לפיה ישפטו וייגזר דינם באם ימצאו אשמים בביצוע העבירה.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]
