אחת לכמה זמן, אנו שומעים לצערנו על חשדות ואישומים כנגד חשודים ונאשמים בעבירות "מרמה והפרת אמונים". הנה רק דוגמא אחת: באתר כלכליסט פורסם לאחרונה על דחיית כניסתו של יושב-ראש בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, לכלא. דנקנר שהורשע בבית המשפט המחוזי בת"א בפרשת הבנק הטורקי אמור לרצות שמונה חודשי מאסר בגין עבירות שונות ובהן מרמה והפרת אמונים. מהו הקשר בין שתי עבירות אלה?
סעיף 284 לחוק העונשין קובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
מטרת החוק
באמצעות קביעת עבירה זו, ביקש המחוקק להתמודד עם התופעה המיוחדת של השחיתות מצד עובדי ציבור, אשר מהווה תופעה מכוערת ונרחבת למדי במדינת ישראל. עובד הציבור מהווה חלק בלתי נפרד מן השלטון, ויש לו את הסמכות ואת הכוח להוציא אל הפועל פעולות שהוקנו לו מכוח תפקידו. כדי לוודא שהוא אכן פועל כך, ושאמון הציבור במערכת השלטונית נשמר – מעוניין המחוקק להעניש בחומרה עובדי ציבור המועלים בחובתם ובתפקידם.
מרמה מול הפרת אמונים
בהתאם לפרשנות שניתנה בפסיקה, עבירות מרמה מתרחשות כאשר עובד הציבור מרמה אדם אחר בכוונה, על ידי מסירה של מידע מוטעה. אישום פלילי בגין הפרת אמונים, לעומת זאת, הנו רחב יותר וכולל מצבים מגוונים שבהם עובד הציבור מנצל את כוחו והסמכות שניתנה לו על מנת לממש אינטרסים זרים או אישיים שלו. נראה, אם כן, כי מרמה תהווה גם, בדרך כלל, הפרת אמונים על ידי עובד הציבור.
אישום פלילי בעבירה של מרמה והפרת אמונים נתפס בחומרה רבה על ידי בתי המשפט כיום, וזאת לנוכח הניצול לרעה על ידי עובד הציבור והפגיעה האנושה באמון הציבור במערכות השלטון. בתי המשפט שוקלים כמובן את אופי העבירה והנסיבות שלה, את מידת הפרת האמונים, את מעמדו של עובד הציבור שבנדון, ואת ההשפעה של הפרת האמונים והתוצאות שלה.
מסיבה זו, אם זומנת לחקירה בעקבות חשד לביצוע עבירות אלה, מומלץ מאוד להתייעץ מיידית עם עו"ד לחקירת משטרה, שמכיר את התחום ויוכל להכין אתכם כראוי, כבר מן השלבים הראשוניים ביותר. זכרו כי למעשה כל מצב של הימצאות בניגוד עניינים על ידי עובד הציבור – עשוי להיחשב כהפרת אמונים, גם אם לא היה כרוך במעשי מרמה כלשהם.
גם בהמשך, הליווי על ידי עו"ד לחקירת משטרה הנו משמעותי ביותר על מנת להתמודד עם אישום זה והענישה המחמירה שהוא עשוי להוביל אליה.
