בעת האחרונה מגיעים לכותרות יותר ויותר מקרים בהם אנשי עסקים ויזמי נדל"ן והיי-טק מוצאים עצמם מואשמים בעבירות מרמה והונאה כאשר אליהן נלוות עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
עבירות אלה הן התנהגויות שהפן הפלילי בהן מורכב לאיתור והן משלבות בתוכן פן כלכלי. עבירות אלה נחשבות חמורות לא פחות מעבירות אלימות, מין ורכוש בדרגת חומרה בינונית.
מאפייניהן של רבות מעבירות המרמה וההונאה אשר עלו לכותרות בעת האחרונה הן היקף השתרעותן של העבירות, התחכום שבביצוען ומעמדם הבכיר של מבצען בקהילת אנשי העסקים, הנדל"ן והמרחב הציבורי.
מרמה היא שקר והטעייה אשר מטרתה השגת טובת הנאה מאחר, שלא כדין.
עבירות המרמה מצויות בסימן ו' לחוק העונשין וכוללות בין היתר את עבירת "קבלת דבר במרמה", לפיה כאשר אדם מקבל מאחר דבר מה שהוא מקרקעין, מיטלטלין, זכות או טובת הנאה וזאת כתוצאה מיצירת מצג שווא, אזי הוא נחשב כמי שעבר עבירת קבלת דבר במרמה. שאלת סיווגו של מצג מסוים כמצג שווא אינה שאלה פשוטה. פעמים רבות התנהגות שהיא עניין לסכסוך חוזי בין שני צדדים, עקב הפרת החוזה – התנהגות המוסדרת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) או התקשרות בחוזה עקב טעות והטעיה – סוגיה המוסדרת בסעיפים 14-15 לחוק החוזים, נתפסת כאירוע אשר נופל לגדר עבירת קבלת דבר במרמה. ניתן להבחין בנאשמים המואשמים בקבלת דבר במרמה על רקע מצגי שווא בשלב כריתת החוזה, אשר השתכללותו של החוזה היא פועל יוצא של אותם מצגים. הפן הפלילי הופך בהיר יותר כאשר מדובר בזיוף, שכן מדובר בפעילות אקטיבית שמטרתה להטעות וזאת בצורה שאינה נתונה לפרשנות.
בסימן ו' לחוק העונשין ניתן גם למצוא עבירות הנוגעות לנורמות מחמירות בכל הקשור להתנהגות נושאי משרה בתאגיד, כאשר עבירות אלה מטילות חובת התנהגות נאותה וסכנת עמידה לדין
בעבירות שבצדן עונשי מאסר משמעותיים.
הונאה היא מעשה רמאות והולכת שולל. זו התנהגות אשר כוונתה להשפיע על התנהגותו ותפיסתו של אדם על ידי ערמומיות ותחכום או ניצול וזאת על מנת להשיג טובת הנאה.
עבירות ההונאה מצויות בסימן ז' לחוק העונשין וכוללות בין היתר עבירות התחזות ויצירת מצג שווא באמצעות תעודות הנוגעות בין השאר למומחיות, בעלות בנכסים, הכשרה מקצועית וכדומה.
משכך, לא פעם מוצאות עצמן עבירות אלה קשורות אחת בשנייה, לעיתים אף בקשר שאינו ניתן להפרדה שכן המבצע פעולת הונאה בהכרח נוקט בדרכי מרמה לטובת השפעתו על האחר לצורך השגת מטרת ההונאה.
חקירת עבירות ההונאה והמרמה:
בשל מורכבותן של עבירות ההונאה והמרמה, הוקמה במשטרת ישראל "היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה)", אשר לצד עיסוק בעבירות בקרב נושאי משרות ציבוריות, עוסקת גם בעבירות מרמה והונאה המתרחשות בקרב הסקטור העסקי ובשוק ההון. לצורך איתור הפן הפלילי והגדרת התנהלות כלכלית מסוימת לכזו שחל עליה איסור פלילי, כוללת בתוכה היחידה שילוב כוחות בין חוקרים לכלכ
לנים, רואי חשבון, אנשי מדעי המחשב (סייבר) ומשפטנים.
בדרך כלל, ראשיתן של החקירות בתחומים אלה מתנהל באופן סמוי, לעיתים אף במשך שנים, וזאת במטרה להתחקות אחר דרך הפעולה של מבצע העבירה. לאחר שנאספו די ראיות באופן סמוי, הופכת החקירה לגלויה כאשר פעמים רבות נעצרים מי שנחשדים בביצוע עבירות המרמה וההונאה וככל שהחשדות מבשילים לכתב אישום, הם עלולים למצוא עצמם מרצים עונש מאסר בפועל.
החוק מתייחס לעבירות אלה הן בשים לב להיקפן, הערכים הנפגעים כתוצאה מהן והתחכום שבהוצאתן אל הפועל, על דרך סיווג כעבירות שנעברו בנסיבות מחמירות. כך למשל, העונש בצד עבירת קבלת דבר במרמה שנעברה בנסיבות מחמירות הינו חמש שנים, וזו מסווגת כעבירת פשע בעוד העונש בצד עבירת קבלת דבר במרמה שאינה בנסיבות מחמירות הינו שלוש שנים וזו מסווגת כעבירת עוון.
מאחר ועבירות ההונאה והמרמה הינן עבירות מורכבות, רבות היקף, הדורשות זמן רב באיסוף כלל החומר הרלוונטי ואשר מטופלות על ידי יחידות משטרה ייעודיות, ישנה חיוניות מיוחדת בשילובו של עורך דין שידע לאבחן קיומו או היעדרו של פן פלילי, כמו גם קיומן או היעדרן של נסיבות מחמירות, וזאת כבר בשלב החקירה הגלויה בטרם הגשת כתב אישום.
