עבירות מין: החוק היבש והפרטים החשובים

התחום של עבירות מין, נכלל ברובו בסימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין. חלק זה נבדל מעבירות המכונות "עבירות תועבה", הכלולות בסימן י' בפרק ח' בחוק העונשין: פרק ח׳ עוסק בסדרי המשטר והחברה, למשל "זנות ותועבה". אלו לא עבירות מין, למרות שיש בהן מרכיב מסוים של מיניות. פרק י׳ לעומת זאת, עוסק בעבירות הקשורות לפגיעה בגוף. החלוקה הזו לקבוצות משקפת את סוג האינטרס שנפגע כתוצאה מן העבירות הללו: כלומר, עבירות המין הקלאסיות הן איסורים שמטרתם למנוע פגיעה פיזית בגוף. עבירות מין  הן בעצם "דיני תקיפה מינית"- הרעיון הוא שיש עבריין שגורם נזק לסובייקט, ופחות לחברה או למוסר. עד לפני שנים לא רבות, העבירות הללו לא כונו עבירות מין, אלא "עבירות נגד המוסר"- השינוי הזה הוא לא רק סמנטי: בעצם מה שמטריד אותנו היום בעבירות מין הוא לא הפגיעה במוסר, אלא הפגיעה באדם האינדיבידואלי.

עבירת האונס

העבירה החמורה ביותר בפרק של עבירות מין, היא עבירות האונס, והיא מוגדרת כך:

345. אינוס [תיקון: תשמ"ח, תש"ן, תש"ס(5), תשס"א(6)] (א) הבועל אישה –

(1) שלא בהסכמתה החופשית;

(2) בהסכמת האישה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3) כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבעה עשרה שנים, אף בהסכמתה; או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;

(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

קודם כל, שימו לב שלפי חוק העונשין, ניתן לאנוס רק נשים (אם מישהו מבצע חדירה בכפייה לגופו של גבר, מדובר במעשה סדום לפי סעיף 347 (אם נעשה בנסיבות המופיעות ב-345, העונש זהה לעבירת האונס). כמו כן, אם המעשה בוצע כאשר הקורבן היא קטינה מתחת לגיל 16, או תוך גרימת חבלה, או באיומי נשק, או תוך התעללות (מלבד האונס עצמו) או עם שותפים למעשה, העונש הוא עשרים שנים, כלומר, עונש מאסר זהה לעבירת ההריגה. חשוב לשים לב בלשון העבירה למילים "שלא בהסכמתה החופשית"- המשמעות היא שלא נדרשת התנגדות אקטיבית למעשה כדי שיהיה מדובר באונס.

בעילה אסורה בהסכמה

עבירה נוספת היא עבירה של בעילה אסורה בהסכמה, והיא מוגדרך כך:

346. (א)  (1)   הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;

(2)   לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(ב)  הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

את הסעיף הזה כדאי לקרוא עם סעיף נוסף רלוונטי, 353 לחוק:

באישום בשל עבירה לפי סעיפים 346(א) או 347(א), תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

כלומר מדובר באיסור של בעילה, גם אם היא נעשית בהסכמה, שאוסרת על מיניות בקטינים גם אם הם מעל גיל ההסכמה, אם הפער ביניהם גדול מ-3 שנים. התפיסה המשפטית העומדת בבסיס העבירה הזאת, היא שבמצבים מסוימים אלא אנו חוששים מניצול שהוא אינהרנטי לסיטואציה: הבעיה היא בעיקר כאשר יש פערי גיל: אנו חוששים שפערי הגילאים ״והבשלות״ יוצרים פערי כוחות, וזה עשוי להביא לניצול.

יש לנו כאן עוד כמה עבירות של בעילה אסורה בהסכמה. למשל, בגירים מעל גיל 18 תוך הבטחת שווא לנישואין, או אישה מעל גיל 18 תוך ניצול יחסי מרות בעבודה או בשירות. כלומר, גם אנשים בגירים לחלוטין, שעל פניו הסכימו לקיים מגע מיני, עדיין המחוקק רואה זאת כהתנהגות אסורה, כאשר מדובר במצב של פערי כוחות מובנים. בעצם ישנה שורה של עבירות בחוק העונשין או נסיבות עבירה, בהן מגע מיני הוא אסור: בין מפקד בצבא למישהי בדרגה נמוכה יותר, בין מטפל למטופל, כהן דת, בן משפחה (ראו סעיף 351. מדובר בעבירה מורכבת מאד, עם סייגי התיישנות מאד מורכבים).

כדאי לדעת שהמחוקק מפרש את כל המעשים הללו בצורה שמגנה על הקורבנות הפוטנציאלים. ראו את סעיף 350 למשל:

350. גרם מעשה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ד)

לעניין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

היו מצבים חשודים שוחחו בצ׳אט עם קורבנות העבירה שלהם, והפעילו עליהן מניפולציות כאלו ואחרות על מנת שיחדירו לעצמן אצבעות. באותם מצבים הוגשו כתבי אישום בעבירות של אונס אפילו, כאשר האונס נעשה בצורה ״מקוונת״ ומרחוק. עצם המעשה, שהוא לגרום לקורבן העבירה לחדור לעצמו (בנסיבות מאד מסוימות כמובן), יכולה להיחשב כאונס, וזאת מבלי שנפגשו מעולם.