ב-nrg פורסם כי עשרות צעירים מהשרון חשודים שגנבו מספרי כרטיסי אשראי בחו"ל דרך רשת האיטנרנט והשתמשו בהם על מנת לרכוש מוצרים שונים בשווי עשרות אלפי שקלים. המשטרה חשפה את תופעת המרמה בנסיבות מחמירות, זאת אחרי שבתקופה האחרונה הצטברו תלונות מצד חברות האשראי על התופעה.
חיפושים בוצעו בדירות של שלושה קטינים שגילם בין 16 ל-18 ובביתו של בגיר מאזור חדרה. הארבעה נעצרו בחשד לביצוע העבירות. במשטרה הסבירו כי חקירת המקרה נמצאת בשלביה הראשונים וכי עשרות צעירים מאזור חדרה מעורבים בו.
בישראל, עבירות מסוג זה מוגדרות עבירות מרמה והונאה בכרטיסי אשראי. מדובר בעבירות פליליות לכל דבר, בהן נתקל בוודאי כל עורך דין פלילי. האינטרנט נחשב לפלטפורמת ביצוע וכלי לביצוע עבירות אלה, ולכן סעיפי האישום הקיימים בחוק חוסים גם על עבירות שביצוען התממש דרך האינטרנט. כמובן שכיום, כשניתן לרגוש מוצרים באמצעות הרשת, ישנה "נגישות" לעבירות מחשב מסוג זה, גם בקרב צעירים שמכירים את עולם הטכנולוגיה.
הענישה האפשרית על עבירות מרמה והונאה בכרטיסי אשראי
עבירת המרמה מעוגנת בסעיף 415 לחוק והגדרתה בסעיף 414 לחוק העונשין. מהגדרת העבירה ניתן ללמוד כי העבירות בהן נחשדים הקטינים במקרה זה, חוסות תחת עבירה של קבלת דבר במרמה, העונש הצפוי על עבירה זו הקבוע בחוק הנו שלוש שנות מאסר. אם בוצעה העבירה בנסיבות מחמירות, העונש הקבוע הנו חמש שנים.
הנסיבות המחמירות הן בדרך כלל גורם של תכנון מקדים, מורכבות, שיטה ותחכום ביצוע העבירה. בשל היותם של החשודים קטינים, הם יישפטו בבית משפט לנוער. העיקרון המנחה במקרים של עבריינות נוער הוא עיקרון של שיקום ודרכי טיפול. לכן, בדרך כלל הנאשמים מלווים לאורך כל ההליך על ידי שירות המבחן המשלב אותם בקבוצות טיפוליות, מאתר בעיות כאלה ואחרות, השפעות לרעה על חייהם ומחפש עבור הקטינים מסגרות וטיפול מתאים על מנת לסייע להם לחזור לחיים נורמטיביים ולצאת מהמעגל העברייני. כל זאת כמובן, אם אין הם טוענים לחפותם ומנהלים הליך הוכחות כפי שזכותם לעשות.
אם הקטינים מודים במעשים ומשתפים פעולה עם שירות המבחן, ובתנאי שאין להם עבר פלילי, קיים סיכוי גדול שעניינים יסתיים בהחלטה שהם ביצעו את העבירה, אבל ללא הרשעה פלילית ורכיבים עונשיים וטיפוליים המנויים בחוק הנוער. כמו כן, הם לא יעמדו בסכנת מאסר. עם זאת, הקטינים הם מעל גיל 14 ולכן עשוי להיות מושת עליהם עונש מאסר. בעניין זה, ברוב המקרים, בית המשפט לנוער מסתפק בהרשעה וברכיבי ענישה נוספים כמו שירות לתועלת הציבור, קנס, פיצוי וכדומה – אם ישנו שיתוף פעולה עם שירות המבחן ובעבירות לא חמורות.
האם להורי הילדים יש אחריות?
בדין הישראלי אין אחריות פלילית להורה על עבירה שמבצע ילדו. באופן כללי ומבחינה מוסרית, לכל הורה יש אחריות לדאוג שילדו משתף פעולה בהליך, לשלב אותו במוסדות החינוכיים הנכונים ולוודא שהכל תקין. הקטין הוא אדם לעצמו מבחינה משפטית והוא בעל אחריות למעשיו, שלא מועברת להוריו.
בעניין זה, חשוב לציין כי בעקבות חוק הנוער שתוקן, ישנו מקום בכל ההליך להורים, ואם יש מקום לכך, הם מגיעים לשיחות עם שירות המבחן ומסייעים לילדם בהליך. כמו כן, התיקון מאפשר להורה להיות נוכח, אך לא באופן פעיל/מפריע בחקירת ילדו הקטן.