באתר "וואלה" ובכלי תקשורת נוספים, פורסם לאחרונה על כתב אישום פלילי שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע נגד שלומי אברהם, שניהל את עמוד "כנופיית אל יהוד" בפייסבוק. האישומים כנגד אברהם הם פרסום הסתה לגזענות, הסתה לאלימות לטרור ופגיעה ברגשי דת.
בכתב האישום פורט כי אברהם הקים את עמוד הפייסבוק כתגובה לחטיפה ולרצח של שלושת הנערים בגוש עציון בחודש יוני האחרון. בעמוד החדש הועלו דעות שונות וכותרות שקוראות להסתה ולאלימות כנגד אנשים ממוצא ערבי. כמו כן, פורסמו בו תמונות של חברים כאשר פניהם מכוסים והם מחזיקים אלות וסכינים בידיהם. בעמוד פורסמו גם קריאות ברורות לפגוע בערבים. פייסבוק חסם בתחילה את העמוד, אבל אברהם, על פי כתב האישום פתח אותו מחדש בשם זהה ועם פרסומים דומים. החקירה שבוצעה על ידי יחידת הסייבר הארצית של המשטרה, הובילה לכתב אישום נגד אברהם.
הסתה לגזענות בחוק העונשין
סעיף 144ב לחוק העונשין מגדי מהי הסתה לגזענות – כשאדם מפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, גם אם הפרסום לא הביא לגזענות בפועל. הענישה המקסימלית שתוטל על המפרסם במקרה זה היא חמש שנות מאסר. החוק טוען כי "גזענות" היא רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. במקרה זה, מדובר בהשתייכות למוצא אתני.
האם פרסום בפייסבוק הוא פרסום על פי החוק?
עבירה זו של הסתה לגזענות היא עבירה התנהגותית – מספיק להוכיח שנעשה פרסום אסור שמטרתו להסית לגזענות בקרב קבוצה מסוימת, שבבסיסה פרסום תכנים שקוראים לשימוש באלימות וגילויי גזענות. הסעיף גם דורש הוכחת "פרסום" – ובמקרה זה מדובר בעמוד פייסבוק. יש לציין כי גם כתיבת סטטוס ברשת חברתית נחשב ל"פרסום" בראי החוק. העבירה הפלילית שמבוצעת היא הפרסום עצמו, גם אם לא הוביל לעשיית מעשה. מכאן, שאין משמעות למדיה דרכה נעשה הפרסום ולאופי הפרסום. יתרה מזאת – פרסומים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק רק מעצימים את עוצמת הפרסום בהגעה למספר רב של אנשים.
בהקשר זה, אנשים נוטים לחשוב כי שימוש ברשתות חברתיות לפרסום קריאות אלימות או מסיתות להתנהגות בלתי חוקית, הן דבר אפשרי, מכיוון שמדובר בעמוד האישי שלהם או בקבוצה שיצרו. אלא שפרסומים אלו אסורים. שימו לב כי פרסום בפייסבוק יכול להיחשב כפרסום פומבי, ולכן אם ביצעתם פרסומים שכאלו, ייתכן שביצעתם בפועל עבירות מחשב.
באשר להסתה לאלימות ולטרור, הסעיף בחוק בוחן פרסומים שבהם אמירה הקוראת למעשה אלימות או טרור. כאן נבחנת האפשרות כי פרסום אכן יוביל לכדי מעשה ומספיק שישנה היתכנות ממשית שתוביל למעשה. חופש הביטוי אמנם מאפשר לנו שימוש "חופשי" ברשתות המדיה והרשתות החברתיות, אולם הוא נבלם באמצעות חקיקה ספציפית האוסרת על פרסומים מסוימים.
הטענות שיכול להעלות עורך דין פלילי
עורך דין פלילי המייצג את הנאשם, יכול להביא טענות הגנה שיתבססו על מהות הפרסומים. על עו"ד פלילי יהיה לעבור על כל פרסום בעמוד, לנתחו ולשאול אם הנאמר בו נופל תחת ההגדרה "גזענות" או "הסתה לאלימות ולטרור". טענות ההגנה המרכזיות יישענו על חופש הביטוי ומגבלותיו בהתאמה. כמו כן, סביר כי עו"ד לעבירות פלילים יבחן את מידת החשיפה שלה זכו הפרסומים, על מנת להראות שאלו לא זכו לתהודה גדולה מאוד.
כאמור, העומד לדין במעשים אלו, באם יורשע, צפוי לעונש מאסר של עד כחמש שנים עבור כל עבירה. יש לזכור כי בעת גזירת הדין, שוקל בית המשפט שיקולים שונים, בין היתר עבר פלילי של הנאשם, נסיבות אישיות וכן את עוצמת המעשה שהוכחה וחומרתה בהתאם לנסיבות.
