לאחרונה התפרסמו מספר ידיעות באמצעי התקשורת אודות השימוש בזירה האינטרנטית ככלל ובפייסבוק בפרט לשליחת הודעות מאיימות לאזרחים ולאישי ציבור. אחת הכתבות מיום 22.8.13 שפורסמה לאחרונה בעיתון "ישראל היום", עסקה באישום פלילי שהוגש כנגד עמוס כהן בן 50 ממבשרת ציון שהואשם בעבירות רבות של איום בכתב לרצוח חברי כנסת ושרים ומפורסמים מעולם הבידור, ביניהם ניתן למצוא את הבאים: שר האוצר יאיר לפיד, שרת המשפטים ציפי לבני, חברי הכנסת נחמן שי ומרב מיכאלי ומפורסמים כגון: גלית גוטמן ודוגמנית-שחקנית נוספת ששמה נאסר לפרסום.
בכתב האישום נטען כי הנאשם התהדר במקרים רבים כי רצח שני אנשים בעברו וכי הוא מתכוון לרצוח אדם שלישי. כאן המקום לציין את סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982, שלפיו: "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים". תכליתו של סעיף זה היא לשמור על ביטחונם ושלוות נפשם של המשתמשים בשירותי הבזק מפני אלו המבקשים בחסות האנונימיות היחסית שאמצעים אלה מאפשרים … להלך אימים על זולתם ולהטריד את מנוחתם. ברבות הימים הסעיף הורחב אף לשימוש גם באמצעות המחשב להשגת אותן מטרות ומכאן ההתייחסות הדומה כיום לתכליות אלה גם למרחב האינטרנטי.
בחוק העונשין ניתן למצוא את סעיף 192, המוכר לכל עו"ד לעבירות פלילים ומתייחס לאיומים שנחשבים לעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. מאחר שמדובר בעבירה התנהגותית, התוצאה של המעשה אינה חשובה, אולם מה שנבחן ביישום סעיף זה לעניין המרחב האינטרנטי הוא, מה היה תוכנו של המסר על ידי שולחו ואם בכוונתו של השולח הייתה ליישם את המטרות המנויות בסעיף 30 לחוק התקשורת (להלן "בזק"). לפיכך, עו"ד פלילי נהרי מסביר כי אדם העושה שימוש במרחב האינטרנטי לרבות באמצעות הפייסבוק כאמצעי לאיום, עלול למצוא את עצמו במקרה הגרוע מאחורי סוגר ובריח, ובמקרה הפחות חמור, לאור עברו הפלילי ונסיבותיו (ללא עבר, נסיבות מקלות ועוד) ניתן יהיה להענישו במאסר על תנאי, בחלופת מאסר כגון עבודות שירות ועד לסגירת התיק באי-הרשעה בנסיבות מיוחדות.
בית המשפט כבר התייחס להתנהגות מטרידה ברשת
כאמור, עורך דין פלילי נהרי מסביר כי התנהגות מטרידה במרחב האינטרנטי זכתה כבר להתייחסות מבית המשפט בפס"ד בש"א 185147/03 ליבני אנת נ' נעמה ברק ואח'. על פי המתואר בפס"ד, המבקשת הגישה שלוש בקשות לצו מניעה נגד גולשי אינטרנט בפורום "סקס" בפורטל "תפוז" כאשר בקשתה הסתמכה על החוק "למניעת הטרדה מאיימת". בית המשפט בפס"ד אישר כי החוק חל גם על האינטרנט, על אף ששימש לרוב את בית המשפט במקרים של הטרדה מאיימת מחוץ למרחב האינטרנטי. בקביעתו זו קבע בית המשפט כי הטרדה באינטרנט חלה גם לגבי תוכן הנכתב על ידי גולשים בפורומים, בחדרי שיחות (בצאט'ים ובבלוגים), כל שכן ביישומים "תקשורתיים" כגון רשת "פייסבוק".
בפס"ד נקבע גם כי חצייה של גבול נורמטיבי באינטרנט דינו כדין חצייתו של גבול שכזה בעולם הפיזי. ומכאן פס"ד מלמד כי איומים במרחב האינטרנטי נחשבים לעבירה פלילית גם ביישומים המיועדים להעברת תוכן בין גולשים כגון פייסבוק ועל כן ניתן להחשיבם גם כהטרדה שעונש בצידה.
כאן המקום להזכיר, עו"ד פלילי נהרי מזכיר כי כי קיימים בנוסף לחוק העונשין הישראלי, חוקים אחרים שכל מי שעובר עליהם באינטרנט עלול להיחשב כמבצע עבירה פלילית. מבין חוקים אלו ניתן למצוא את חוק המחשבים, חוק איסור לשון הרע ועוד. דוגמאות לכך ניתן למצוא במספר פסקי דין כגון: בת"פ 4833/99 שבו נגזר על הנאשם שהורשע בסעיף של איומים על גולש אינטרנטי לפצות את הקורבן שאוים על ידו. יודגש, כי איומים יכולים להתפרש כאיום על גולש במרחב האינטרנטי באמצעות צ'אט, דואר אלקטרוני, פרסום בפורום ובכל פרסום אחר שניתן להעבירו ולפרסמו ברשת.
הכותב הנו עורך דין פלילי שרון נהרי.
