לאחרונה העלה משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק שעניינה עיגון זכויות נחקרים בחקיקה אחת ואחידה. הזכויות המדוברות הן זכות השתיקה והזכות להימנע מהפללה עצמית, וזאת לצד הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה.
מאת עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
זכות השתיקה גם במהלך תשאול שנערך מחוץ לתחנת המשטרה
על היקף הזכויות והשינויים המוצעים עמדנו במאמר אותו תוכלו למצוא כאן. בקצרה ייאמר כי הצעת החוק תקבע שחשוד הוא מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה. כיום ההגדרה היא כוללנית ולפיה חשוד הוא מי שחשוד בביצוע עבירה, מבלי שמשטרה חייבת להראות איזושהי ראיה שממנה ניתן ללמוד מדוע אותו אדם הוא חשוד בעיניה. למי שמוגדר כחשוד נתונה הזכות לשתוק ולא לומר דבר בחקירתו, להבדיל מעד אשר חייב להשיב תשובות אמת למעט תשובות על שאלות אשר עלולות להפלילו.
מכוח זכות זו מטיל החוק את החובה להזהיר את החשוד לפני חקירתו, הן במשטרה והן לפני תשאול מחוץ לתחנת המשטרה, כי אין הוא חייב לומר דבר וכי כל שיאמר ישמש נגדו. כמו כן יש להזהיר את החשוד שבית המשפט יהיה רשאי להביא בחשבון את שתיקתו של החשוד בעת הערכת מהימנות עדותו. בכך החוק לא משנה, לטעמנו, בהרבה את המצב הקיים בעניין זכות השתיקה הנתונה לחשוד. יחד עם זאת הוא מבהיר שיש להזהיר את החשוד בדבר זכות השתיקה בכל תשאול ולא בחקירה. במשך שנים נהגה המשטרה בפרקטיקה לפיה תשאול בשטח אינו בבחינת חקירה ומכאן שהיא נמנעה מלהזהיר חשודים כאשר נערך תשאול אשר אינו מתבצע בתחנת המשטרה.
החידוש המשמעותי ביותר – הזכות להיוועצות בעורך דין גם בהליכי טרום מעצר
השינוי והחידוש העיקרי שתביא עמה הצעת החוק קשורה לזכותו של החשוד להיוועץ בעורך דין לפני חקירתו וחובת היידוע של המשטרה את החשוד לגבי זכות זו. במצב החוקי הפורמאלי, כיום הזכות להיוועץ בעורך דין וחובת היידוע עליה קמה רק למי שכבר הוחלט על מעצרו. בפועל חקירות רבות מתקיימות מבלי שהתקבלה החלטה על מעצר. למשטרה היכולת לנצל זאת על מנת לחקור חשודים אשר פורמאלית לא קמה להם הזכות להיוועץ בעורך דין אשר בכוחו להמליץ לחשוד לשמור על זכות השתיקה. כתוצאה מכך חשודים רבים ויתרו על זכות השתיקה נוכח הפחד שהם ייעצרו. כמובן ששיתוף פעולה עם המשטרה כאשר אתה חשוד רק מקרבת את החלטת המעצר, אולם במצב זה חשודים רבים מצאו את עצמם עצורים בגלל שהם מסרו גרסאות אשר הפלילו אותם.
הצעת החוק תקבע כי מעתה קיימת לכלל החשודים הזכות לשתוק ולהיוועץ בעורך דין לפני החקירה וכי לפני כל חקירה יש להודיע לכל חשוד בדבר זכויותיו. בכך לא יהיה מקום לתרגילים בהם נוקטת המשטרה כיום, וזאת בכדי למנוע מחשודים לעשות שימוש בזכויותיהם. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי אם חשוד ביקש להיוועץ בעורך דין, אין להתחיל או להמשיך בחקירה בטרם הגעת עורך הדין למתקן החקירה, במידה ויש ביכולתו של העורך דין להגיע תוך זמן סביר.
מעל 50% מהשופטים במדינת ישראל הם יוצאי פרקליטות המדינה ורשויות התביעה המשטרתיות
לדעתנו, זכויות אלה לא עוגנו באופן מקיף עד היום בספר החוקים בגלל ההשפעה הרבה הקיימת לפרקליטות ולמשטרה בנושא של חקיקה בתחום המשפט הפלילי בכלל ובנושא זכויות חשודים ונאשמים בפרט. חשודים אשר עומדים על זכויותיהם מקשים על המשטרה והפרקליטות לחקור עבירות ולהעמיד לדין בגינם. יוזמות חקיקה בנושאים אלה עלו פעמים רבות ונפלו. גם בית המשפט העליון לאורך השנים נמנע מלהעניק פירוש חד משמעי לזכויות החשודים היות ולטעמנו קיימת מערכת משפט תביעתית בישראל. נכון להיום, למעלה מחמישים אחוז מהשופטים בישראל הם יוצאי פרקליטות המדינה והתביעות המשטרתיות.
יחד עם זאת בשנים האחרונות, פסיקת בית המשפט העליון קבעה בשורה של פרשות (יששכרוב, אלזם, איתן פרחי) כי ראיות שהושגו תוך הפרת זכויות יהיו פסולות מלשמש כראיה. לאור זאת נוצר צורך להבהיר הן לחשודים והן לשוטרים מהן הזכויות הנתונות לחשודים על מנת שפגיעה בהן לא תוביל לפסילת הראיות.
