בחודשים האחרונים, שמו של חבר הכנסת, דוד ביטן, לא יורד מהכותרות, לאחר שנחקר מספר פעמים במשטרה בעקבות פרשת השחיתות בעיריית ראשון לציון. במהלך החקירה, החליט ח"כ ביטן לשמור על "זכות השתיקה".
כידוע, לכל חשוד הזכות "לשתוק" בחקירה, אולם זכות זו אינה זכות מוחלטת. יובהר, כי מה שמכונה בשפת הרחוב "זכות השתיקה" היא אינה "זכות לשתוק" מתי שרק מתחשק לחשוד, או כאשר צורת החקירה לא נוחה לו, אלא הזכות שלו להימנע מלהפליל את עצמו בשל תשובותיו לשאלות החוקרים.
הטענות שעולות לאחרונה בנוגע לפרשה, הן שישנן הדלפות חוזרות ונשנות מהחקירה,ועל פי הטענות מדובר אף בחקירה מגמתית ופסולה. אך למרות כל האמור לעיל, "זכות השתיקה" במקרה זה אינה זכות שתיקה בת שימוש באופן המשפטי התיאורטי.
כיצד בית המשפט ינתח את ההחלטה של ביטן?
על פי החוק, על החשוד לענות על כל השאלות המכוונות אליו, אלא אם כן הוא סבור שהשאלה שהופנתה כלפיו עלולה להפלילו. מהאמור לעיל עולה, שעצם העובדה שביטן בחר לשמור על זכות השתיקה מסיבות של נוחות ו/או טענות נגד החקירה, אינה נכללת תחת "המטרייה" של הזכות להישמר מהפללה עצמית, המכונה "זכות השתיקה".
אם כן, עולה השאלה, כיצד בית המשפט ינתח את החלטתו של חבר הכנסת ביטן להשתמש בזכות זו מהטעמים האמורים לעיל, ולא מהטעמים של היעדר הפללה עצמית?
כידוע, בהתאם לפסיקה, "זכות השתיקה" אינה עומדת לבדה ובצידה התפתחה בפסיקה חובה נגד השימוש בזכות זו. הדבר מהווה תוספת ראייתית מסוג חיזוק נגד החשוד העתידי.
מדוע חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי בנושא?
בהנחה שיתנהל משפט, בית המשפט, בהתאם לפסיקה, יחשוב שחסרה תוספת ראייתית כדי להרשיע את הנאשם. בעקבות זאת, ייתכן, שבית המשפט ישאב את התוספת הראייתית החסרה מעצם בחירתו של החשוד "בזכות השתיקה", כתוספת ראייתית מסוג חיזוק ראיות באותו המקום שחסרה אותה תוספת ראייתית.
לאור האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה לבחור ו/או להתייעץ עם עורך דין פלילי, בכל מקרה ומקרה, בנוגע לשאלה אם ראוי, נכון ומומלץ להשתמש ב"זכות השתיקה", ובייחוד כיצד לבצע זאת בצורה נכונה.
ההחלטה בנושא זה היא החלטה מקצועית ורצינית ביותר, שכן בתי המשפט, אם מוגש כתב אישום, מתייחסים בכובד ראש להחלטות ובחירות שהחשוד לוקח במסגרת מסירת הודעותיו במשטרה.
