מאת: עו"ד טל אלפרן
בתחילת חודש מרץ, בעת שטייל עם כלבו האהוב ברחובות העיר רמלה, נרצח ג'ורג' סעדו על ידי חבורת קטינים, אשר ירו בו ובכלבו מטווח קצר. השאלות הגדולות שעלו מהפרשה, קשורות בעיקרן לעובדת היות הרוצחים קטינים וכמובן – האם המעשה בוצע על רקע לאומני ומה ההשלכות לכך.
בעבירת רצח במיוחד, יש לעשות הבחנה בין מי שקטין לבין מי שאינו קטין. כמו כן, יש להבחין בין מאסר עולם חובה לבין מאסר עולם שאינו חובה, כאשר העונש על רצח, כל רצח, על פי החוק הוא מאסר עולם חובה.
מאסר עולם חובה משמעו שאדם נשלח לבית הסוהר לכל ימי חייו. ידוע שאין בישראל רוצחים שישבו בכלא כל חייהם, אולם הדבר לא נובע מהוראות החוק אלא מהנוהג לפיו הנשיא במסגרת סמכות החנינה שלו נוהג לקצוב את עונשם של רוצחים.מאסר עולם שאינו מאסר עולם חובה בחוק העונשין, הוא עד עשרים שנים.
בגין ביצוע של כמה מעשים ניתן לצבור עונשים ותיאורטית אם בוצעו שתי עבירות שעונשן הוא מאסר עולם שאיננו חובה ניתן להטיל על הנאשם 40 שנות מאסר אולם הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
קטינים ומאסר עולם
לגבי קטינים הכלל של הטלת מאסר עולם חובה לא חל על פי החוק, ולכאורה על קטין ניתן להטיל עד עשרים שנות מאסר בגין רצח יחיד. יחד עם זאת, בפרשת הרצח של אסף שטיירמן לדוגמא, אשר נרצח על ידי רעי חורב שהיה קטין באותה העת, קבע בית המשפט העליון שלבית המשפט הסמכות להטיל מאסר עולם על קטין לכל ימי חייו ועל רעי חורב נגזר מאסר עולם לכל ימי חייו.
הפרשנות שנתן בית המשפט העליון במקרה של אסף שטיירמן הוא שלגבי קטין לבית המשפט יש שיקול דעת לגבי השאלה אם להטיל מאסר עולם שמשמעו מאסר לכל החיים או להטיל כל עונש מופחת אחר, בעוד שלגבי בגיר לבית המשפט אין שיקול דעת והחוק מחייב להטיל מאסר עולם לכל החיים על בגיר בגין ביצוע עבירת רצח. לכן לאחר הרשעת בגיר ברצח לא יתקיימו בבית המשפט טיעונים לעונש היות ובמקרה של הרשעה ברצח יש חובה להטיל מאסר עולם.
לאור העובדה שבמקרה של ג'ורג' סעדו מי שביצעו את הרצח הם קטינים, לבית המשפט הסמכות לשקול את כל השיקולים המקלים הרגילים בגזירת העונש כמו גילם של הקטינים, הרקע שלהם, מידת המעורבות של כל אחד ואחד מהם בביצוע הרצח. במקרה של קטינים לפני הרשעה וגזירת העונש יש חובה להורות הגשת תסקיר של שירות המבחן הנעשה על ידי עובדים סוציאליים של משרד הרווחה. התסקיר אינו מחייב והוא בגדר המלצה לבית המשפט בדבר העונש שראוי להטיל.
השפעת הנסיבות הלאומניות על החקירה והעונש
בנוגע לשאלה אם מדובר ברצח על רקע לאומני או לא לגבי בגיר השאלה פחות רלוונטית היות וכל הרשעה ברצח מחייבת הטלת עונש מאסר עולם שמשמעו מאסר עולם לכל החיים. העובדה שהרקע לרצח היה לאומני יכולה להשפיע לחומרה על כמות השנים שהנשיא מוכן לקצוב במסגרת סמכות החנינה שלו. לגבי קטינים, רצח על רקע לאומני יכול להוות שיקול לחומרה בעת גזירת העונש כי לכאורה לבית המשפט במקרה של קטינים הסמכות לפסוק כל עונש שהוא רואה לנכון במסגרת שיקול הדעת הרחב שהחוק מעניק לו.
ההבחנה בין רצח "רגיל" לרצח לאומני רלוונטית במיוחד לשלב חקירת הרצח. רצח על רקע לאומני לרוב ילווה וינוהל על ידי חוקרי שב"כ. במסגרת החוק יש להביא עצור בפני שופט לאחר 24 שעות מרגע מעצרו בעוד שעצור בעבירת ביטחון יש להביאו בפני שופט לאחר 48 שעות. במסגרת החוק ניתן לשלול בשלב החקירה פגישה של העצור עם עורך דין על פי עילות שבחוק לתקופות מסוימות. במקרה של עצור בעבירת ביטחון על רקע לאומני התקופות האלה יותר ארוכות.
במקרה שהראיות כנגד הקטינים קבילות ומוכיחות רצח בכוונה תחילה לא סביר שיהיה הסדר בעבירה של הריגה. תיאורטית יכול להיות הסדר כזה היות ולפרקליטות שיקול דעת מוחלט לגבי סוג העבירות בהן היא בוחרת להאשים. במקרה של שוקי בסו שרצח את אביו שהכה את אמו, מבחינת החוק היבש מדובר ברצח בכוונה תחילה. בגלל הנסיבות המיוחדות החליטו בפרקליטות להגיש כתב אישום על עבירת הריגה היות ולא מצאו בפרקליטות לנכון שלא לכבול את ידי בית המשפט שיהיה חייב להטיל עליו מאסר עולם.
