משרד המשפטים פרסם לאחרונה תזכיר חוק לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים). בתזכיר מצוין כי תכליתו היא להבהיר את הזכויות והחובות של כלל הנחקרים (לא רק חשודים) והיקפן, ומנגד את חובות חוקרי המשטרה הנגזרות מזכויות וחובות אלה. זכויות וחובות אלה, במיוחד זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין לפני חקירה זכו לעיגון בפסיקת בית המשפט העליון (למשל פסקי הדין בעניין יששכרוב ויוני אלזם, וכן פסק הדין בעניינו של גלעד שרון בעניין היקפה של זכות השתיקה המוקנית לחשודים). מטרתה של רשימה זו היא לסקור את הזכויות והחובות בתזכיר לעומת המצב המשפטי הקיים כיום.
החידוש העקרוני בהצעה
כיום הזכויות של נחקרים במשטרה מעוגנות במספר דינים ובפסיקת בית המשפט העליון. דבר זה הוביל לעתים לחוסר אחידות בפרשנות הזכויות והיקפן בפסיקת הערכאות השונות. אם הצעת החוק תבשיל לבסוף לחקיקה, בפעם הראשונה בישראל יעוגנו זכויות הנחקרים בחוק אחד.
הגדרת מיהו חשוד?
כיום החוק מגדיר חשוד בהגדרה פשוטה ולקונית לפיה מדובר בחשוד בביצוע עבירה. על פי החוק כיום אין כל דרישה ראייתית כלשהי על מנת שאדם יוגדר כחשוד ובעצם חשוד הוא כל אדם שהמשטרה חושדת בו. השאלה האם אדם הוא חשוד בביצוע העבירה חשובה שכן מי שמוגדר על ידי המשטרה כחשוד קיימת חובה להזהירו בדבר זכותו לשתוק ולא לומר דבר בחקירתו. לעומת זאת מי שנחקר כעד חייב להשיב לשאלות החוקר, אולם אין החייב לענות לשאלות אשר עלולות להפלילו בביצוע עבירה. כמו כן, אין חובה להזהיר עד שהוא לא חייב לומר דבר, ומי ועל מי שנחקר כעד להשיב לחוקר שאין הוא מוכן לענות לשאלה מחמת העובדה שהתשובה עליה עלולה להפלילו.
בתזכיר הצעת החוק מוצע להגדיר חשוד כמי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה. לפיכך, חשד אינו מספיק על מנת לחקור אדם כחשוד. חשד סביר מוגדר כראשית ראיה לכך שאדם מעורב בביצוע עבירה.
הסדרת הזימון לחקירה על ידי המשטרה
כיום המשטרה שולחת לכל אדם שהיא חפצה בו זימון להתייצב לחקירה. על פי הדין כיום אין לאזרח כל חובה להתייצב לחקירת המשטרה בין כחשוד ובין כעד. לגבי עד, החובה היחידה היא להשיב תשובות נכונות לשאלות חוקר אולם אין על האזרח כל חובה להתייצב לחקירה. בפועל התפתחה פרקטיקה לפיה המשטרה מזמנת אזרחים לחקירה בזימון טלפוני או בדואר. האזרחים אשר לרוב אינם מודעים לזכויותיהם, ולרוב מתוך רצון טוב ולהתנהג כאנשים נורמטיביים מתייצבים לחקירה. לאור זאת באה להסדיר פרקטיקה זו בחקיקה ולקבוע לה תנאים וסייגים. המשטרה מוסמכת לשלוח זימון לחקירה לכל אדם בטלפון או בהזמנה בכתב. רק מי שנשלחה אליו הזמנה בכתב, קמה לו חובה להתייצב לחקירה. אם סירב אדם להתייצב לחקירה כאמור בהזמנה, קמה לשוטר סמכות לדרוש מאותו אדם להילוות לתחנת המשטרה. סירוב להילוות לתחנת המשטרה מקנות לשוטר סמכות מעצר. למשטרה יש סמכות לעכב אדם שהתייצב לחקירה משך זמן של עד שש שעות כאשר לאחראי על החקירה סמכות להאריך את שהות הנחקר במתקן החקירה לשש שעות נוספות. היות ועניין זה לא מוסדר בחוק גם אין מגבלת זמן לפרקטיקה הנהוגה על ידי המשטרה.
החיסיון מפני הפללה עצמית של העד וזכות השתיקה של החשוד בחקירה
יש לעשות הבחנה בין מי שנחקר כעד למי שנחקר כחשוד. מי שנחקר כעד חייב להשיב תשובות אמת לחוקר, אולם הוא איננו חייב להשיב על שאלה אשר עלולה להעמידו בסכנת אשמה פלילית. אין למשטרה חובה להזהיר את העד בדבר זכותו שלא להפלילו לפני חקירתו, ואם העד מבקש שלא להפליל את עצמו עליו לציין בפני החוקר בהזדמנות הראשונה כי הוא מסרב להשיב על שאלות מחמרת העובדה שתשובה על השאלה עלולה להפלילו. הצעת החוק לא משנה הרבה בנוגע למי שנחקר כעד אולם היא מוסיפה כי מי שנחקר כעד לא חייב לענות על שאלה אשר תפגע בכל חיסיון אחר. למשל חיסיון של עיתונאי כלפי המקור שלו. עיתונאי, על פי פסיקת בית המשפט העליון חייב לשמור בסוד את זהות המקורות שלו, ולכן אם עיתונאי נחקר כעד הוא יכול להעלות את טענה כי תשובה יכולה לחשוף זהות של מקור שלו ולכן אין אותו עיתונאי חייב להשיב על שאלות. כך גם לגבי חיסיון רפואי המוכר בפקודת הראיות.
בחוק הישראלי, זכות השתיקה של חשוד בחקירה אינה מעוגנת בחוק והחוק אומר שחשוד אינו חייב לענות על שאלה אשר עלולה להפלילו. הפסיקה הרחיבה זכות זו לזכות שתיקה מוחלטת מן הטעם שבכל אמירה של חשוד טמון הפוטנציאל להפללה עצמית. כמו כן, לשם מה חוקרים חשוד אם לא מתוך מטרה להפלילו. כנגזרת לזכות השתיקה על המשטרה חלה החובה לפני תחילת החקירה להזהיר חשוד כי אין הוא חייב לומר אשר עלול להפלילו כי כל דבר שיאמר יירשם וישמש נגדו, והימנעות מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו. בפרקטיקה חובת האזהרה שהוכרה בפסיקה מתבצעת רק בחקירה המבוצעת בתחנת המשטרה. המשטרה נוקטת בפרקטיקה על פי חקירה המבוצעת בשטח הינה תשאול ולא מקיימת את חובת האזהרה, למרות שההגדרה החוקית של חקירה היא גם תשאול בשטח
הצעת החוק במתכונתה תשים סוף למחלוקת, ועל המשטרה חלה החובה להזהיר את החשוד בדבר זכות השתיקה העומדת לו לפני שהיא מפנה אליו כל שאלה בין אם מדובר בחקירה "מסודרת" שמתבצעת בתחנת המשטרה בחדר החקירות, ובין אם מדובר ב"תשאול" בשטח.
שינוי נוסף הוא בנוסח האזהרה. כיום נוסח האזהרה הוא אמירה לחשוד כי אין הוא חייב לומר דבר, כל דבר שיאמר ירשם וישמש נגדו, והימנעות ולהשיב על שאלות עלולה לחזק את הראיות נגדו. תזכיר הצעת החוק משנה במקצת את נוסח האזהרה. הנוסח החדש אומר שיש להזהיר חשוד כי בית המשפט יכול להביא בחשבון את שתיקתו בעת הערכת מהימנות עדותו. החוק כיום לא קובע מפורשות ששתיקה בחקירה יכולה להוות חיזוק לראיות התביעה, להבדיל משתיקה במשפט. הרציונל העומד מאחורי הצעה זו הוא שלאחר החקירה והגשת כתב האישום, אותו חשוד יהיה חשוף לחומר החקירה וכך יוכל להתאים את עדותו לאמור בחומר החקירה. בית המשפט נוטה להאמין לגרסה שנמסרה מידית בחקירה, ופחות נוטה להאמין למי שבחר בשתיקה בחקירה ומוסר גרסה מאוחרת המעוצבת בהתאם לאמור בחומר החקירה. יחד עם זאת על מנת לא לפגוע באפשרות של חשוד לעשות שימוש בזכות השתיקה העומדת לו בחרה הצעת החוק להסיר מנוסח האזהרה את האזהרה ששתיקה עלולה לחזק את הראיות שבידי התביעה.
הזכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה וחובת היידוע על זכות זו
החוק הפורמלי היום קובע שהזכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה וחובת המשטרה להודיע על זכות זו קמה רק למי שמשטרה החליטה על מעצרו. בפועל חקירות חשודים רבות מתקיימות ללא החלטה על מעצר חשוד. לאור זאת הפסיקה הרחיבה את זכות ההיוועצות לפני החקירה גם לכלל החשודים והצעת החוק מעגנת את זכות ההיוועצות וחובת היידוע עליה לכלל החשודים. כלומר, לאחר האזהרה בדבר זכות השתיקה, יש להודיע לחשוד שזכותו להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. אם ביקש החשוד להיוועץ בעורך דין על האחראי על החקירה לאפשר זאת ללא דיחוי. בפועל עד לאחרונה המשטרה לא נהגה להמתין לעורך דין על מנת להתחיל את החקירה והחלה בחקירות לפני הגעת עורך הדין למתקן החקירה, היות ואין בחוק קביעה מפורשת לפיה יש להפסיק את החקירה אם חשוד ביקש להיוועץ בעורך דין. החובה בחוק להודיע לעורך דינו של החשוד על בקשתו להיוועץ בו צריכה להיעשות בהקדם האפשרי. הצעת החוק קובעת ומחדשת שתחילת חקירת החשוד תידחה אם חשוד ביקש להיוועץ בעורך דין, אם עורך דינו של החשוד יכול להגיע תוך זמן סביר למקום החקירה. מובהר בתזכיר כי החשש שחשוד יעשה שימוש בזכות השתיקה אינה עילה לדחיית פגישה של החשוד בעורך דינו. כל הזכויות וחובות הנ"ל הורחבו לחשודים אשר זכאים לייצוג הסנגוריה הציבורית ויש חובה להודיע לחשוד לפני החקירה על זכותו להיוועץ בסנגור ציבורי, במידה שהוא זכאי לייצוג.
סיכום
הצעת החוק ראויה וחשובה וטוב יעשה המחוקק אם הצעה זו תבשיל לחוק תקף בהקדם. לראשונה הצעת חוק אחת מאחדת את זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה ואת החובה של המשטרה להזהיר חשודים לפני חקירתם על זכויותיהם. הסדרים חוקיים אלה עוגנו בעיקר בפסיקת בית המשפט העליון. בפסיקה ובספרות המשפטית הייתה מחלוקת ואי בהירות בנוגע להיקף זכויות אלה ואופן יישומן. הצעת החוק תשים סוף להרבה מן המחלוקות הקיימות. בהצעת החוק מעמדם של כלל החשודים הוא זהה ואין עוד אבחנה בין מי שעצור למי שאינו עצור. לכן הצעה זו מונעת מהמשטרה מלנקוט בתרגילים שיגרמו לחשודים להימנע מלעשות שימוש בזכותם לשתוק ולהיוועץ בעורך דין לפני החקירה.
