זכות השתיקה בחקירה

מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן

ביום חמישי האחרון עצרה משטרת ישראל חשוד ברצח ולדימיר דרנוב שנדקר במועדון בחיפה בראשית השבוע החולף. החשוד שומר על זכות השתיקה ולדברי בא-כוחו מכחיש כל קשר לביצוע המעשה. השאלה האם לשמור על זכות השתיקה בחקירת משטרה היא שאלה לא פשוטה שכן זכות השתיקה עלולה להתברר כחרב פיפיות.

התמורה שבזכות השתיקה – לכאורה

נכון יהיה לומר כי ברוב רובם של המקרים, תיקים פליליים מבוססים על הודאותיהם של החשודים עצמם במהלך חקירתם. ומכאן שנוצר הרושם, לכאורה, שברוב המקרים כדאי לשמור על זכות השתיקה בחקירה, היות ואם רוב התיקים הפליליים מבוססים על דברי החשודים הנמסרים בחקירה, אזי שברוב התיקים שמירה על זכות השתיקה תמנע ביסוס של תיק פלילי נגד החשוד. המציאות מראה כי בפועל – לא מדובר בהכרח על מהלך משתלם.

הסיבה לכך היא שבמרבית המקרים, אם החשוד מודה, החקירה הפלילית מופסקת משום שהודאה שנמסרה מרצון חופשי היא הראיה החזקה ביותר בהליך הפלילי. הליך איסוף הראיות לאחר ההודאה יתקיים רק במטרה לסגור קצוות ולהסיר כל ספק שיכול לעלות מהודאת החשוד. לכן, מחד, במקרים מסוימים אכן יש תמורה רבה לחשוד לשמור על זכות השתיקה. מאידך, שמירה על זכות השתיקה מצדו של החשוד תעודד את המשטרה לאסוף עוד ראיות ועדויות כנגדו. המשטרה תבנה את התיק, כאשר במהלך החקירה החשוד השותק לא יציג גרסה אשר יש בכוחה לסתור את השערותיו של צוות החקירה. במקרה כזה, כתב האישום יוגש על בסיס החומר הקיים וזאת מבלי בלא שהחשוד נתן כל מענה לחשדות נגדו.

שמירה על זכות השתיקה גורמת לבית המשפט להטיל ספק באמינותו של הנאשם

כאשר תגיע העת לכך, יבקש החשוד למסור את גרסתו במהלך ההליך הפלילי שיתקיים בבית המשפט. במקרים כאלה ייטה בית המשפט לא לתת אמון בגרסתו, מבלי שיינתן תחילה הסבר משכנע ביותר מדוע גרסה זו לא נמסרה בחקירה. ההיגיון העומד מאחורי גישה זו של השופטים היא שכאשר כנגד אדם זכאי מוטחים חשדות, אך טבעי הוא שאותו אדם יתגונן וימסור גרסה שתוכיח את חפותו. משהוא לא בחר לעשות כן ומסר את גרסתו רק לאחר שנחשף לחומר החקירה ובנה אותה על פיו לאחר שנועץ בעורך הדין הפלילי ששכר, הרי שסביר להניח כי בית המשפט ייטה לא להעניק משקל של ממש לגרסה שמסר הנאשם. זאת ועוד, יש שופטים, אשר לטעמנו לא בצדק, מוצאים בשתיקת החשוד חיזוק לראיות התביעה. בכך רואים שופטים אלה בשתיקה בבחינת תוספת לראיות כנגד החשוד.

לבסוף, מסירת גרסה להפרכת החשדות גם היא יכולה לפגוע בחשוד שכן לאחר מסירת הגרסה המשטרה ממשיכה בחקירה על מנת למצוא ראיות לסתור את הגרסה. אם המשטרה תצליח להביא ראיות אובייקטיביות אשר סותרות במובהק את גרסתו של החשוד, הדבר יכול להוות סיוע לראיות התביעה. ראיית סיוע היא התופסת החזקה והמשמעותית ביותר בדיני הראיות.

לפני תחילתה של החקירה הפלילית – היוועץ בעורך דין פלילי מנוסה

בגלל הדילמה הלא פשוטה העומדת בפני החשוד חשוב לזכור כי לצידה של זכות השתיקה קיימת גם הזכות להיוועץ בעורך דין. הזכות להיוועץ בעורך דין על פי פסיקת בית המשפט העליון, עוד מראשית קום המדינה היא "אינה אלא אספקט אחר של זכות השתיקה". המטרה של הזכות היא לאפשר לחשוד לעשות שימוש מושכל בזכותו.

לעיתים תיק החקירה מבוסס על חשד בלבד והדבר היחיד שיכול לאשש את החשד ולבססו הוא הודאת החשוד בחקירה. במקרה זה כדאי לשמור על זכות השתיקה. לעיתים תיק פלילי מבוסס על עדותו של מתלונן. עדות מתלונן אשר תישאר ללא כל מענה בחקירה יכולה להיות הרסנית לחשוד במידה ואין ביכולתו של החשוד לספק בהמשך ההליך ראיות אחרות לטובתו.

בה בעת, לעיתים התיק מבוסס על ראיה מדעית כמו טביעת אצבע או DNA. ההלכה הפסוקה קובעת כי במקרה זה על החשוד לספק הסבר סביר להמצאותו של ממצא שכזה שכן ממצא שכזה מוכיח כי הוא היה במקום ביצוע העבירה. אשר על כן, שמירה על זכות השתיקה במקרה כזה אינה מומלצת ויש לספק הסבר סביר. רק אם אין בנמצא כזה הסבר כדאי לשמור על זכות השתיקה. ניתן להביא עוד דוגמאות רבות אולם החשיבות של ההיוועצות בעורך דין נובעת בעיקר מהעובדה שהמשטרה לעולם לא תגלה לחשוד את הראיות שיש לה נגדו. יחד עם זאת, במקרים לא מעטים ניתן להבין ולהסיק משאלות החוקרים המוצגות לחשוד על סוג ואופי הראיות אשר יש בידם, אם בכלל.

זכור, אם זומנת לחקירה, עוכבת או נעצרת על ידי המשטרה או כל רשות חוקרת אחרת, לפני שאתה משיב לשאלות החוקרים בקש תחילה להיוועץ בעורך דין. עמוד על זכותך זו אף אם החוקרים מניעים אותך שלא לעשות כן. ההיוועצות היא זכותך גם בשלבים מתקדמים יותר בחקירתך. לעיתים תוכל להגיע למסקנה ביחד עם עורך דין מנוסה שאף אם שתקת עד עכשיו בחקירה, כעת, לאור הראיות שהצטברו, כדאי למסור גרסה. אף אם יש לך גרסה משכנעת למסור, היוועץ בעורך דין לפני מסירתה, על מנת שתוכל להציג את גרסתך בצורה המשכנעת והטובה ביותר.