באתר חדשות 2 פורסמה כתבה על זיכוי נאשם מכתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. הנאשם הוא פעיל מחאה מוכר שכנגדו הוגשו ארבעה כתבי אישום בעקבות אירועי מחאה שבהם היה מעורב בזמן המחאה החברתית. בין האישומים כנגדו: הפרות סדר, תקיפת שוטרים ואיום עליהם ועל נציגי ציבור והתקהלות בלתי חוקית. בסופו של דבר הוחלט על ביטול כתב אישום גם במקרה זה, בדומה לכל המקרים האחרים.
לדברי הפעיל החברתי, הוא לא דמיין שייגרם לו נזק גדול כתוצאה מ"התנכלות המשטרה" לדבריו, אך בפועל הוא נלקח לחקירות למעלה מ-15 פעמים ושהה במעצר בית ממושך. בשל כך, הוא טוען כי הפסיד משרות וכי באחת הפעמים הוא נלקח ממקום עבודתו על ידי בלשים. עו"ד פלילי מטעם הנאשם שזוכה טען כי מרשו הוטרד ובוצעו כנגדו מעצרים שנועדו למנוע ממנו להפגין.
לאחר ביטול כתב אישום פלילי נגד הפעיל בפעם הרביעית, מסרה המשטרה כי בפני התביעה הובאו ראיות חדשות שהביאו להחלטה, מה שמעיד על הפעלת שיקול דעת ראוי ומקצועי.
העבירות שהיו מיוחסות לפעיל החברתי היו בעיקרן עבירות איומים, התקהלות בלתי חוקית, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר – העבירות בוטלו מפאת חוסר בתשתית ראייתית לתמוך בהן. חשוב להדגיש כי במקרה זהן, באופן המבדיל אותו מכתבי אישום אחרים, דובר במי שהיה פעיל חברתי ומעצריו והגשת כתבי האישום כנגדו ככל הנראה נובעים מרצון המשטרה למדר אותו מהפעילות. אלא שבשל חוסר ראייתי התומך בטענות התביעה ומספיק לצורך הרשעה, יחד עם חקיקה השומרת על זכויות אזרח המבדילה את התנהגות הפעיל במקרים מסוימים מפעילות אסורה לפעילות לגיטימית, הרי שהיה מקום לזכותו במקרים מסוימים או לסגור את התיק נגדו ולבטל את כתב האישום.
כל כתב אישום פלילי גורר בחינה מדוקדקת של החומר הראייתי המצוי בתיק על ידי עורך דין פלילי מנוסה. בחומר זה, מתכוונת התביעה לעשות שימוש. אם נמצא כי אין תשתית ראייתית מספיקה להקים את העובדות והנסיבות יוצרות את פליליות המעשה, הרי שבהליך ההוכחות ייתכן זיכוי, או שניתן להביא לביטול כתב אישום פלילי עוד בטרם הליך ההוכחות, בין אם התביעה חוזרת בה מהאישום, ובין אם בית המשפט מבטלו באמצעות טענות מקדמיות שונות.
השפעת כתב האישום שבוטל על הרישום הפלילי
יש להבחין בין שני מקרים – האחד הוא זיכוי: מצב שבו התיק נסגר ולא מופיע ברישום הפלילי כלל. אם התיק מופיע בטעות ברישום הפלילי, הרי שיש לפעול באמצעות עו"ד לרישום פלילי למחיקת הרישום. סגירת תיק או ביטול אישום באחת העילות האפשריות, כגון חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות (חוסר אשמה ייתכן גם בסגירת תיק), יופיע ליד רישום התיק, אך הדבר לא נחשב לרישום פלילי שניתן לעשות בו שימוש.
לעילת הסגירה משמעות רק כאשר אדם נדרש להציג רישום פלילי למקום בעל הרשאה לבחון את הרישום (כמו מוסדות ממשלתיים, בתי משפט וכדומה). הדבר יכול לתת אינדיקציה כללית לגבי עברו של אדם, על כך שנחקר ומדוע נסגר התיק כנגדו. בדרך כלל בסגירת תיק מחוסר ראיות, אין משמעות הדבר שאשמתו של האדם התבררה, אלא שבתיק לא היו מספיק ראיות כנגדו. סגירה בעילה של חוסר עניין לציבור, משמעה שגם אם היו מספיק ראיות להוכחת אשמה, התביעה לא מצאה מקום להעמיד לדין.
האם המשטרה פעלה עם יד קלה על ההדק?
מדי פעם אנו שומעים ביקורת על הקלות שבה מבוצעים מעצרים ממושכים על ידי המשטרה ועל כך שמבוצעות הארכות מעצר רבות שלא לצורך. בנוסף ישנה ביקורת על הקלות שבה התביעה מגישה כתבי אישום בעבירות שונות. מקרה זה וייחודו הוא בתקופה שבה נעצר הפעיל – בה המדינה הייתה נתונה במחאה חברתית רחבה.
ייתכן מאוד, ואנו אומרים זאת בזהירות, שהמשטרה והתביעות פעלו למעצר הפעיל ולהגשת כתבי אישום ממניעים פסולים אשר מטרתם סיכול המחאה או מידורו של הפעיל מהזירה החברתית. חשוב לציין שבשל התפתחות התיקים שכנגדו, עומדת בפניו האפשרות לתבוע את המשטרה על הטרדה שלא כדין.
