לפני כארבע שנים פרסם בערוץ 10 העיתונאי דב גילהר כתבת תחקיר שעסקה בפדופילים המוצאים את קורבנותיהם באמצעות רשת האינטרנט. במסגרת הכתבה, נעשה שימוש בתחקירנית שהתחזתה לילדה בת 13 אשר יצרה קשר עם הפדופילים ותיאמה עמם מפגש למטרות מיניות. מהתחקיר עולה כי אותם הגברים כלל לא היו מגיעים לדירה, אילמלא עידוד פעיל מצדה של התחקירנית.
מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
התיקים הסתיימו בהרשעות קלות בלבד
הגברים אשר הגיעו לדירה פגשו בתחקירנית ודיברו עמה במישרין. לפתע, מאמצע הסצנה לערך הופיע דב גלהר ומאחוריו הגיחה המשטרה אשר עצרה את אותם הגברים על עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטין.
הפרשות מאחורי התחקיר של ערוץ 10 אומנם הסתיימו בהרשעות. יחד עם זאת כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הסתיימו בעונשים קלים ביותר. יתרה מזאת, היו שופטים אשר הביעו מורת רוח מכך שגופי התקשורת הם אלה אשר מנהלים את החקירה הפלילית שלא בהתאם לכללים ואמות המידה הראויים. אחד משופטי השלום אף אמר שיש לזכות את אחד הנאשמים בנימוק שעידוד ושידול לביצוע העבירות מצד התחקירנית מקימה הגנה מן הצדק. פסק דין זה התהפך בערעור לבית המשפט המחוזי.
לטעמנו פרשות אלה הסתיימו בהרשעות נובעות מכמה סיבות. הנושא של ההגנות במשפט הפלילי אינו מפותח דיו בדין הישראלי. שנית, דובר על עבירות מין שהכוונה העומדת מאחוריהן מכוונת כלפי קטינים, וקיים קושי מבחינה ציבורית להביע מורת רוח מן הפעילות של המשטרה וערוץ עשר.
טענת ההגנה מן הצדק
ההגנה מן הצדק התקבלה דרך פסיקת בית המשפט העליון וכיום מעוגנת בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי. המשמעות של הגנה מן הצדק היא שיש לבטל את כתב האישום היות והוא עומד בסתירה לעקרונות הצדק המקובלים. כלומר כתב האישום הוא תוצאה של התנהגות בלתי נסבלת של רשויות האכיפה, עד כי האינטרס הציבורי מעדיף כי יבוטל כתב האישום על פני המשך את ההליך. הגנה מן הצדק אומרת שכתב האישום בטל היות וניהול ההליך פוגע משמעותית בזכותו של נאשם למשפט הוגן. כיום אופן ניהולה של חקירה פלילית נכללת בתוך המושג משפט הוגן.
בארה"ב קיימת מזה שנים במסגרת ההגנה מן הצדק הגנת ה-ENTRAPMENT. המשמעות היא שסוכן של רשות החקירה לא נמצא ומתלווה לחקירת ביצוע העבירה, אלא הוא הגורם הדומיננטי המעודד את ביצוע העבירה. הוא גורם לאדם לבצע עבירה או משדל אותו לבצע את העבירה רק שאחר כך הוא יוכל לעצור אותו. בתי המשפט בארצות הברית התייחסו בחומרה רבה לעובדה שרשויות אשר אמונות על שמירת החוק ואכיפתו משמשות כמעודדות פעילות לביצוע עבירות, אשר לא היו מתבצעות על ידי העבריינים לולא פעולתם של סוכנים משטרתיים. בתי המשפט מצאו כי הדבר נוגד את האינטרס הציבורי ולא משרת אותו.
ראוי כי הגנת הסוכן המדיח תאומץ בדין הישראלי – ויפה שעה אחת קודם
לטעמנו יש לאמץ את ההגנה של סוכן מדיח כחלק מההגנות במשפט הפלילי הישראלי במסגרת ההגנה מן הצדק. לא ראוי שגורם ברשויות האכיפה יהיה הגורם המניע של ביצוע עבירות פליליות רק לצורך הפללת גורמים אשר המשטרה רואה בהם לא רצויים. התחקיר של ערוץ 10 הוא דוגמא מובהקת למקרה שמעשה פלילי לא היה מתבצע לולא המעורבות הפעילה של רשויות החקירה והאכיפה. כמו כן, המקרה הזה מערב כתבים ותחקירנים בביצוע חקירות פליליות, כאשר אין זה כלל מתפקידם, ואין להם כל הכשרה לכך.
בתי המשפט עצמם אימצו לטעמנו את הגנת הסוכן המדיח באופן חלקי, בכך שלא גזרו על הנאשמים שעמדו בפני האישום הפלילי רכיבי ענישה הכוללים ישיבה בין סורג ובריח. בנושא זה, לטעמנו יש ללכת צעד אחד נוסף ולהורות על ביטול אישומים במקרים בהם עולה כי העבירה לא הייתה מתבצעת לולא פעילות מעודדת של סוכן משטרתי.
לקריאת הדיווח המלא אודות הביקורת שמתח בית המשפט על אופן ביצוע התחקיר – לחצו כאן
