לפני כשלושה שבועות בית המשפט העליון דחה את עתירת משרדינו, מנוע את הסגרתם של שבעת הנאשמים במה שמוכר "פרשת העוקץ הניגרי". מיד לאחר היוודע ההחלטה, מסרתי לכלי התקשורת כי "כולי תקווה שבית המשפט ייעתר לבקשתנו כדי למנוע הסגרה. כי אם במקרה כזה מסגירים – באיזה מקרה לא מסגירים?".
בימים אלה הגשנו יחד עם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן בקשה לדיון חזור בבקשת ההסגרה. הנימוקים למניעת ההסגרה הם רבים ובראשם עומד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יש לזכור כי מדובר במקרה מיוחד של דיני הסגרה בהם הנפגעים הם אומנם אזרחים מחוץ לארץ, אבל הפשע התבצע בתוך מדינת ישראל והחקירה התבצעה ברובה על ידי משטרת ישראל.
טענתנו הייתה כי קביעתו של בית המשפט הנכבד קובעת הלכה חדשה, הלכה אשר מייתרת את בחינת בקשת ההסגרה ע"י בית המשפט המחוזי בבקשות נוספות אשר יובאו לפתחו בעתיד.
לפי ההחלטה – כל מקרה עם זיקה לחו"ל, תחול עליו ההסגרה
ישנם מקרים שונים עליהם חל חוק ההסגרה. המקרה הקלאסי הינו הימלטות מן הדין, כאשר אדם בורח למדינה זרה בכדי שלא יוכל לתת את הדין על מעשיו.ברוב ר ובם של המקרים יוסגר המבוקש למדינה המבקשת והרציונאל ברור הוא, לא כך המקרה בענייננו. במקרה דנן המבוקשים הינם אזרחים ישראלים אשר ביצעו את העבירות המיוחסות להם מתוך מדינת ישראל, על אדמתה, פגעו בסדרי הדין שלה והפרו את המנהל והסדר התקין בשטחה.
לאחר החלטת בית המשפט הנכבד לא נשאר מקום לשיקול דעת עצמאי של בית המשפט הישראלי. מעתה ואילך כל מקרה שיש לו זיקה כלשהי ולו הקטנה ביותר למדינה איתה יש לישראל הסכם הסגרה, "ייפול" תחת כנפיו של חוק ההסגרה.
באם יעמוד פסה"ד על כנו הרי שלא יוותרו מקרים בהם אזרחים ישראלים המפרים את חוקיה של מדינת ישראל וגם של מדינה אחרת, אשר יישפטו בתחומי המדינה.
בקשה לדיון נוסף "העוקץ הניגרי" – עו"ד פלילי שרון נהרי ואביגדור פלדמן
מסמך – בקשה לדיון חוזר
במסמך שלפניכם מוצגות חלק מטענות אלו וכן גלגוליו הרבים של חוק ההסגרה, שחוקק לראשונה ב- 1954. בנוסף מובאות ארבע סוגיות מרכזיות, שעל פיהן אנו דורשים מבית המשפט לבדוק שוב את החלטתו בעניין ההסגרה:
- מירב הזיקות/מרכז הכובד
- הרחבת עקרון הסיכון כפול
- בחינה חוקתית של הסגרה- פסקת ההגבלה
- האיזון הנורמטיבי
לסיכום:
אכן ניתן לראות במעשים המיוחסים למבקשים גם פגיעה בסדר הציבורי האמריקאי אך בהחלט ניתן לומר כי הסדר הציבורי של מדינת ישראל נפגע לא פחות, שכן, כל התכנון, ההערכות וההוצאה לפועל של המעשים המיוחסים למבקשים (לפי חומר הראיות) נעשה בישראל ע"י הנאשמים, אזרחי המדינה.
הסגרת המבקשים בהקשר זה לארה"ב הוא התנערות מוחלטת מסמכות השיפוט הישראלית וכניעה ללא תנאי לדרישה שרירותית של ארה"ב.
