משפט הרצח של הזוג מעוז, אשר בנם דניאל נחשד ברציחתם, סיפק בשבוע שעבר טלטלה חדשה בכותרות. במהלך חקירתו הנגדית של ניר מעוז, אחיו התאום של החשוד ברצח, האשים אותו סניגורו של החשוד – בכך שהוא עצמו ביצע את הרצח.
למרות הכותרות הרבות והזעזוע הנשמע בעקבות ההאשמה, מסביר עו"ד פלילי שרון נהרי, כי להגנה במשפט פלילי שמורה הזכות להפתיע בכל גרסה וטענת הגנה שברצונה להעלות. החריג היחיד לכלל הזה הוא עדות של מומחים מטעם ההגנה. אם נאשם רוצה להסתמך על עדות מומחה, עליו לאפשר לפרקליטות לעיין בחוות הדעת של המומחה לפני העדות.
על זאת מוסיף ומבהיר עורך דין פלילי שרון נהרי כי: "האשמה של עד לא יכולה להיעשות סתם ולא ראוי שהדבר ייעשה ללא איזשהו ביסוס, אולם לסנגור במשפט פלילי מוטלת החובה לנטוע ספק סביר בראיות התביעה.
הספק הזה צריך לעלות מחומר הראיות שנמסר להגנה ושהוגש לבית המשפט במסגרת ההליך. אם יש ספק סביר שמא מישהו אחר ביצע את המעשה, מותר לסנגור להעלות את העניין ואף לחקור את העד בנושא – גם אם אין בכוחו להוכיח את העניין בודאות. אפשר לנטוע ספק סביר בחומר הראיות, אבל לא מומלץ סתם להפריח האשמות לאוויר ללא ביסוס מינימלי.
אם לאדם אחר הייתה ההזדמנות לבצע את המעשה, מותר וחובה על הסנגור במהלך ניהול ההגנה להסתמך על כך".
האם האשמה זו יכולה להיחשב כהוצאת דיבתו של המואשם החדש?
"עורכי דין, על פי חוק לשכת עורכי הדין, נהנים מהגנה מפני תביעות דיבה אם דבריהם נאמרים במהלך ההליך המשפטי ולצורך ההליך המשפטי, ולא ניתן ככלל לתבוע עורך דין על הוצאת דיבה – אם הדברים נאמרו בבית המשפט לצורך ההליך המשפטי".
לסיכום אומר נהרי: "לטעמי, צעד של האשמת אדם אחר בעבירת הנאשם היא צעד נואש ובתי משפט לא אוהבים מהלך שכזה. אולם אם מחומר הראיות עולה שניתן לנטוע ספק שמא אדם אחר ביצע את המעשה הנטען בכתב האישום וכי הייתה לו הזדמנות לבצע את המעשה, כאשר הראיות נגד הנאשם הן ראיות נסיבתיות – ראוי ואף חובה להעלות טענה זו ולחקור אפשרות זו במסגרת ההגנה על הנאשם".
