זה מכבר התוודענו לעסקת טיעון שנחתמה עם המעורבים בהריגתו של קצין הבטחון בישוב שערי תקווה, ליאור פרחי, בעת שזה ניסה לתעד את מהלך הברחתם של שוהים בלתי חוקיים – לשטח ישראל.
מאת עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
מדוע חותמת המדינה על הסדרי טיעון?
עסקת טיעון, או כפי שהיא מכונה על פסיקת בית המשפט העליון, "הסדר טיעון" הינה הסכם פשרה במסגרת ההליך הפלילי. פעמים רבות אנו שומעים ביקורת רבה על מוסד הסדרי הטיעון. לעיתים כתב אישום חמור נגמר בהסדר טיעון בעבירה פחות חמורה שבצידה ענישה מקלה והדבר מעלה תרעומת ציבורית כלפי מוסד הסדרי הטיעון. בפוסט שלפניכם נסביר מהו בעצם הסדר טיעון, כיצד הוא נעשה ובאיזה אופנים. בחלק השני, שנעלה בקרוב נרחיב אודות האופן בו מוצגים הסדרי הטיעון בבית המשפט ועל הביקורת שנשמעת כלפיהם.
כתב האישום מציג רשימה של עובדות אשר התרחשו ואשר בהצטברותם מהוות את העבירה פלילית. לעיתים רשימת העובדות הקצרה ולעיתים היא ארוכה ביותר. כתב האישום מתאר בפירוט את כל הנסיבות הרלוונטיות לאישום ואשר מהוות עבירה. כמו כן על כתב אישום לציין את הזמנים והמקומות בהם בוצעה העבירה בצורה מדויקת ככל שניתן. כתב האישום מבוסס על ראיות ועובדות אשר ניתן להוכיח באמצעות הראיות שנאספו במהלך החקירה המשטרתית.
הסיבה העיקרית אשר בעטיה המדינה עושה הסדר טיעון עם נאשמים היא קיומו של קושי בראיות ובעדויות להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב האישום. הנטל של המדינה בהליך הפלילי הוא להוכיח את כל העובדות המפורטות על ידה בכתב האישום מעל לכל ספק סביר. כאשר המדינה רואה שהיא נתקלת בקושי שכזה, על מנת שהנאשם לא יחמוק לחלוטין מעונש, היא תטה להגיע עם הנאשם להסדר טיעון. הנאשם מצידו גם הוא פוחד מהרשעה מלאה בכל עובדות כתב האישום, והגם שיש קשיים מסויימים בחומר הראיות, אין הדבר מבטיח לו זיכוי, ולבטח שאין הדבר מבטיח, ברוב המקרים, זיכוי מוחלט.
מהן הסיבות שבגינן נוצר קושי ראייתי?
ישנן מספר סיבות להיווצרותו של קושי ראייתי: עד שהתגלתה בעיה באמינותו או מהימנותו, או שקיימת בתיק ראיה אחרת אשר בכוחה לסתור עד עדותו. בעבירות מין למשל קיים קושי להעיד מתלוננות היות ובעדותן ועמידתן לחקירה נגדית על ידי עורך דין מיומן ומנוסה, טמונה העלאת הטראומה מחדש ולעתים המתלוננת או משפחתה מעוניינים שלא להעביר את המתלוננת בחוויה של עמידה לחקירה נגדית פולשנית והדבר מוביל את המדינה להגיע להסדר טיעון.
לעיתים תיק מבוסס על חוות דעת של מומחה. בכוחו של הנאשם להביא חוות דעת סותרת ולעיתים חוות דעת זו תלחץ על המדינה להגיע להסדר טיעון. לעיתים המדינה עצמה סבורה שהאינטרס הציבורי מחייב שלא להחמיר עם הנאשם במלוא חומרת הדין היות ושיקומו של הנאשם יועיל לאינטרס הציבורי יותר מאשר מיצוי מלוא הדין עמו. הנה כי כן המדינה לא מגיעה להסדרי טיעון עם נאשמים כי "לא בא לה לעבוד" או כי היא "רוצה לנקות שולחן" או כדי לחסוך זמן שיפוטי או רק בגלל עומס התיקים. רוב הסדרי הטיעון נעשים בהתאם לעובדות אשר בכוחה של המדינה להוכיח מעל לכל ספק סביר. אם בידי ההגנה לנטוע ספקות בראיות או להציג שיקולים חשובים אחרים של שיקום, המדינה תטה להגיע להסדר טיעון. האינטרס הציבורי אינו תמיד שתהיה ענישה מחמירה וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.
כיצד נעשה הסדר טיעון?
ראוי לתת את הדעת על מספר סוגי הסדרים:
הסדר טיעון פתוח
המדינה והנאשם מגיעים להסכמה בדבר העובדות אשר צוינו בכתב האישום במסגרת הליך האישום הפלילי. בעצם המדינה מתקנת את עובדות כתב האישום, מוסיפה או משמיטה ממנו פרטים. ההסדר יכול להשמיט עובדות חמורות שצוינו בכתב האישום ואף יכול להפחית את חומרת העבירה. כך למשל כתב אישום ברצח יומר לאישום בעבירת הריגה או כתב אישום באונס יומר לאישום במעשה מגונה, וכתב אישום בשוד יומר לאישום חמור פחות של גניבה. שוד הינו גניבה בסיוע של מעשה אלימות או באיום בו.
בהסדר פתוח אין הסכמה בדבר העונש המוצע וכל צד חופשי בטיעוניו לעניין העונש שראוי לגזור על הנאשם. ההגנה במסגרת הסדר זה תרצה שכתב האישום יציין מעשים קלים יותר מן המעשים שצוינו בכתב האישום המקורי כדי לשכנע את בית המשפט שאין להחמיר עמו. לעיתים בהסדר שכזה ישנה בין הצדדים הסכמה לקבלת תסקיר שירות מבחן. התסקיר סוגר את חיי הנאשם את נסיבותיו האישיות ואת האפשרות לשלבו בהליך שיקומי.
הסדר סגור
הסדר סגור הינו הסדר אשר בו המדינה והנאשם מגיעים להסכמה הן לעניין העובדות המפורטות בכתב האישום והן לעניין העונש.
הסדר מוגבל או תוחם
בהסדר שכזה ישנה הסכמה בין המדינה לנאשם על עובדות כתב האישום, כאשר המדינה מסכימה להגביל את עצמה בעניין העונש אשר היא תבקש להטיל. היא יכולה להגביל את עצמה למשל לזמן המאסר אשר היא מבקשת להטיל (למשל עד שנתיים מאסר בפועל), כאשר הנאשם חופשי בטיעוניו ויכול לבקש מבית המשפט לגזור עליו כל עונש אחר שהוא פחות מהעונש אשר המדינה הגבילה את עצמה אליו. גם כאן ניתן להגיע להסכמה להגשת תסקיר אשר יכול לא רק להמליץ על ענישה, אלא להמליץ גם על הימנעות מהרשעה והטלת צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור.
