בפוסט שפרסמנו כאן אתמול התייחסתי בהרחבה לסיבות שבגינן נוטה המדינה לחתום על הסדרי הטיעון – וזאת לצד סוגי ההסכמים וההסדרים הקיימים. בפוסט שלפניכם חשוב לי לשים דגש על האופן בו מוצג הסדר הטיעון בבית המשפט – והביקורות כנגד התופעה.
מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
הצגת הסדר הטיעון בבית המשפט
העובדות המצוינות בכתב האישום נתונות לשיקול דעתה הבלעדי של הפרקליטות אולם העונש מסור תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, ובית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון לעניין העונש אשר יושת. פסיקת בית המשפט העליון קובעת שיש להתערב בהסדר טיעון ולא לכבדו רק אם הוא בלתי סביר בצורה קיצונית. לכן המגמה היא לכבד הסדרי טיעון אליהם הגיעו הצדדים.
בהצגת הסדר הטיעון הפרקליטות מגישה את כתב האישום המתוקן המוסכם. הצדדים מודיעים על פרטי ההסדר לעניין העונש. הנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן. בית המשפט מוודא שתוכן ההסדר כולו הוסבר לחשוד ולאחר הבירור בית המשפט מחליט אם לקבל את הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ולהרשיעו. אם מדובר בהסדר פתוח או בהסדר מוגבל הצדדים טוענים לעונש. התביעה לרוב תטען לעונש ברף הגבוה ביותר בעוד שנאשם יטען לעונש הקל ביותר שניתן להשית עליו.
צפו בקטע מתוך חדשות ערוץ 2 – על הסדר הטיעון המסתמן בתיקו של מוטי מלכה
הביקורת על הסדרי הטיעון
ברוב המקרים הביקורת על הסדרי הטיעון נובעת מצידו של הציבור על כך שהמדינה ממהרת להגיע להסדרים מקלים מדי. לטעמנו ביקורת זו אינה מוצדקת ונובעת מחוסר ידע של הציבור על איך הליך פלילי מתנהל, ומהם השיקולים להגעה להסדרי טיעון. ברצוננו להדגיש כי החשש העיקרי הנובע מהפרקטיקה של הסדרי הטיעון היא דווקא הרשעת חפים מפשע ואי נכונות של חפים מפשע להילחם על חפותם בבית המשפט.
נוכח ריבוי התיקים והעומס על בתי המשפט, שופטים לוחצים, מי יותר ומי פחות, על הצדדים להגיע להסדרי טיעון. הנאשם אשר פוחד שיושת עליו עונש חמור יותר אם יורשע לאחר הליך הוכחות מעדיף לבלוע את הגלולה המרה ולהודות לעתים בעובדות אשר כלל לא התרחשו רק כדי לצאת עם ענישה מקלה. המחשבה שהגעה להסדר טיעון והודאה מלאה בכתב האישום המתוקן תוך הבעת חרטה מראה על נכונות לשיקום לטעמנו היא תמימה ואינה תמיד נכונה, היות והנאשם מודה לעיתים לתועלתו האישית ועורך דינו מכין אותו למפגשים עם שירות המבחן לצורך קבלת תסקיר חיובי שימליץ על ענישה מקלה.
אשר על כן, לטעמנו, על שופטים להימנע מלהמליץ לצדדים להגיע להסדר טיעון ולהימנע מללחוץ עליהם לעשות כן. אנו סבורים כי על השופטים להראות לצדדים כי הם מוכנים לשמוע את כל טענותיהם בלב פתוח ונפש חפצה. על בית המשפט להניח כי נאשמים מיוצגים על ידי עורכי דין אשר ראו את חומר החקירה העריכו את סיכויי ניהול התיק ולהימנע מללחוץ על נאשמים להגיע להסדרי טיעון.
כמו כן לאור התיקון לחוק העונשין בדבר הבניית שיקול דעת שיפוטי בענישה, אין להחמיר עם נאשם מפאת העובדה שבחר לנהל הליך הוכחות. גם לאחר הליך הוכחות, יש לבחון את אפשרות השיקום של הנאשם. לטעמנו שיקום תמיד עדיף על פני ענישה חמורה. ענישה חמורה מכניסה יותר אנשים למעגל העבריינות והאינטרס הציבורי בכללותו ייצא נפסד.
