לאחרונה עולות לכותרות העיתונים ומהדורות החדשות יותר ויותר פרשות אשר במסגרתן, יצרו אנשים אלו ואחרים קשר באמצעות האינטרנט עם קטינים וקטינות, וביקשו מהם לבצע בעצמם מעשים בעלי אופי מיני. על אף, התרבותו של היקף הפרשות, המשטרה מסרה באותן ידיעות כי להערכתה מדובר בקצה הקרחון בלבד.
מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
הפרקליטות הרחיקה לכת
הפרקליטות אשר הכריזה על מדיניות של החמרה ואפס סובלנות בכל הנוגע להתנהגות מינית של בגירים כלפי קטינים ברשת לקחה את עניין זה צעד אחד קדימה, ולטעמנו בצורה קיצונית, בחרה להרחיק לכת ולהגיש במקרים אלה כתבי אישום בעבירות של אינוס, למרות העובדה שלא היה כל מגע פיזי בין הבגיר לקטין או קטינה. נשאלת השאלה כיצד תיתכן פרשנות כזו להתנהגות באמצעות רשת האינטרנט, אשר תצדיק האשמה בעבירות שהעונש בצידן הינו עד 16 שנות מאסר, וזאת כאשר באופן חריג לשאר העבירות בעבירות מין על בית המשפט לגזור מינימום רבע מהעונש המקסימאלי.
ההגדרה המסורתית של עבירת האונס, המהווה חלק בלתי נפרד ממכלול עבירות המין, היא בעילת אישה שלא בהסכמתה החופשית. הגדרה זו הורחבה עם השנים כך שכיום היא כוללת גם נקיטה בפעולות אשר מונעות מתן הסכמה חופשית, בהן הסכמה שהושגה במרמה, או שהאישה הייתה במצב נפשי או שכלי המונע ממנה לתת הסכמה חופשית. החריג לנושא זה הוא קטינים. החוק מניח שקטינה או קטין מתחת לגיל 14 אינם יכולים להעניק הסכמה חופשית, ומכאן שגם בעילת קטינה מתחת לגיל 14 אף שמדובר במגע מיני שנעשה בהסכמה מהווה אינוס. הבעילה אף מוגדרת בצורה רחבה ביותר ומשמעה החדרת כל איבר מאיברי הגוף או כל חפץ לאיבר המין של האישה. חוק העונשין מרחיב וקובע שאחת היא אם העושה עשה את מעשה הבעילה או גרם שמעשה הבעילה ייעשה בו או באדם אחר.
רשת האינטרנט מעניקה לגולש אשליית ביטחון
בדברי ההסבר להצעת החוק בעניין העבירה של גרם למעשה אינוס, נאמר שמטרתו היא להתמודד עם מצב או העבריין גורם לקורבן לבצע את המעשה בעבריין. כלומר העבריין הוא פסיבי. יחד עם זאת מעצם נוכחותו המאיימת והכופה הוא גורם לקורבן לבצע בו מעשים מיניים. לפני שחוקק סעיף זה ניתן היה לומר שלא העבריין הוא זה שעשה את פעולת ההחדרה אלא הקורבן הוא המחדיר ולכן לא ניתן היה לכאורה להרשיע את אותו עבריין עבירת אינוס. לאחרונה בסופו של הסעיף הוספו המילים "גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר". אדם אחר משמעו לגרום לקורבן לעשות מעשה באדם אחר שאיננו העבריין.
כיום זוהי הפרשנות אשר הפרקליטות מעניקה לסעיף זה בכל הנוגע לגולשים ברשת האינטרנט המשדלים קטינים לבצע בגופם מעשים מיניים, בין אם מדובר בהחדרת איברי הגוף (למשל אצבעות) ובין אם מדובר בהחדרת חפצים היא שאותם גולשים גרמו לקטן לבצע בעצמם מעשי בעילה. היות והסכמתם אינה הסכמה הרי שמדובר באינוס.
רשת האינטרנט נותנת לגולש תחושת ביטחון כי הוא במרחב פרטי ומוגן. הוא אינו מעלה בדעתו שהתנהגותו או דברים שהוא עושה ברשת האינטרנט כלפי גורם שנמצא בצד השני יכולים להוביל לאישום בעבירה כה חמורה. במוחו של הגולש נמצאת ההגדרה המסורתית של אינוס לפיה צריך שיהיה מגע פיזי בין העבריין לקורבן לצורך ביצוע עבירת האינוס. אותו גולש סמוך ובטוח כי קיים הבדל בינו לבין אדם אשר אורב לילדים ובעזרת מעשי פיתוי ומקרה הגרוע יותר באמצעות כפייה מבצע מעשי בעילה בקטין.
לטעמנו, העבירה של גרם למעשה אינוס נועדה למצבים בהם עבריין מין גורם בכפייה לקורבן לבצע מעשים מיניים בעבריין, או באדם שלישי נוסף. ולא מדובר בגרימה למעשה מיני עצמי. אינוס הינו לקיחת השליטה על הגוף מידי אדם אחר. לטעמנו דבר זה לא מתקיים במרחב הוירטואלי. זאת גם העמדה של הפסיקה העדכנית ביותר בבית המשפט העליון.
יחד עם זאת פסיקת בית המשפט העליון עדיין לא התמודדה עם המצב החדש במרחב הוירטואלי. אולם, החקיקה הפלילית אינה יכולה להיות חומר ביד היוצר של הפרקליטות ובתי המשפט, ומן הראוי שהמחוקק יסדיר בחקיקה מידתית את הנושא של עבירות מיניות המבוצעות במרחב הוירטואלי והמקוון. אדם שמבצע עבירות מין בחדרו דרך מחשבו שונה לעין ערוך מאדם שמוכן ממש פיזית לפגוע בקטין ולא ראוי שאנשים אלה יוכנסו לאותה המשוואה יחד עם עברייני מין קשים. כאן אנו מדגישים שיש להבדיל מפעולה דרך המחשב לבין פעולת מחשב אשר היא עצמה גורמת לפגיעה בערך המוגן. אינוס וירטואלי יכול להיות, לכאורה, גם באמצעות הטלפון.
אם נעצרתם באשמת ביצוע אונס וירטואלי – נצלו מיד את זכותכם להתייעצות עם עורך דין פלילי
למשרדנו ניסיון רב ואף הצלחות רבות בניהול תיקים שעיקרן עבירות פליליות, וזאת לרבות עבירות מין אשר התבצעו במרחב הוירטואלי. באמצעות טיעונים משכנעים שהוצגו והועלו בבתי המשפט הצלחנו לסיים מקרים אלה באישומים פחות חמורים.
אם אתה חשוד בעבירה שכזאת או נעצרת בגינה, או זומנת לחקירה, לפני כל מסירת גרסה, בקש ליישם את זכותך להיוועץ בעורך דין באופן מיידי. אף אם בתי המשפט טרם פסקו בצורה חד משמעית בנושא של האונס הוירטואלי, היוועצות בעורך דין יכולה למנוע הגשת כתב אישום אשר מותיר אחריו כתם שקשה למוחקו גם במקרה של הרשעה בעבירה פחות חמורה.
