לפני כשבוע יצאה התקשורת בהודעה כי ישנה פרשה הנחקרת ע"י ימ"ר תל אביב, וכי מדובר בפרשה רגישה בה מעורב זמר מפורסם, יחצ"ן, איש עסקים ועוד. החקירה סביב הפרשה המדוברת החלה להתגלות אט אט ואז התבהר כי ליחצ"ן ולזמר המפורסם מייחסים חשד לביצוע עבירות של בעילת קטינה בהסכמה והדחת קטין לסם.
משרד עורך דין פלילי שרון נהרי מייצג את היחצ"ן בפרשה.
מהי עבירת בעילת קטינה בהסכמה?
חוק העונשין בסעיף 346(א) קובע כי אדם מבצע עבירה אם הוא מקיים יחסי מין עם קטינה אשר מלאו לה 14 שנים עד 16 שנים, אף שקיום היחסים היה בהסכמה ואותה הקטינה איננה נשואה לו. החוק ממשיך ומתאר מצב דברים לפיו קיום יחסים עם קטינה, אף אם מלאו לקטינה 16 שנה וטרם מלאו לה 18 שנה, ואשר בינה ובין האדם ישנם יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, תהיה זו עבירה.
בפרשה זו מייחסים לחשודים את החלק הראשון שבעבירה, דהיינו קיום יחסי מין בהסכמה עם קטינה שגילה מעל 14 שנים אך טרם מלאו לה 16 שנה. על מנת להרשיע בעבירה זו, עומדת על הפרק שאלה אחת כבדת משקל: האם ידע אותו האדם או צריך היה לדעת נוכח הנסיבות את גילה של אותה הנערה? כלומר, האם ידע בעת קיום היחסים עימה כי הנה קטינה?
כיצד בוחנים שאלה זו?
ובכן, כמובן שעל פי עדויות לפיהן נבדקת האפשרות כי הקטינה אמרה את גילה כתשובה לשאלה פשוטה, דרך נוספת הנה בחינת הנסיבות בהן נוצרה ההיכרות עם הקטינה אשר הובילה לקיום אותם היחסים. כאן חשוב להבהיר, עו"ד פלילי נההרי מסביר כי ככל שההיכרות עם הקטינה קצרה בזמן ואיננה מעמיקה, באם תעלה טענת החשוד כי שאל לגילה והקטינה נתנה תשובה לפיה הנה בגירה, עובדה זו תטה את הכף לטובת החשוד.
נסיבות ההיכרות, יש להן חשיבות גם לשאלה האם היה צריך לדעת החשוד את גילה של הקטינה, אף אם זו לא אמרה אמת או בכלל שלא העלתה הנושא ואף אם החשוד עצמו לא בדק זאת. במקרה כזה, יילקחו בחשבון מקום ההיכרות. כך אם הכירו במקום בו הכניסה היא מעל לגיל מסוים, למשל מעל גיל 18. במקרה שכזה, יווצר קושי להוכיח כי החשוד יכול היה לדעת או לצפות כי העלמה אותה הכיר קטינה, מכיוון שישנה חזקה על המקום כי לא הכניס מי שטרם מלאו לו 18 – לדוגמא מועדון לילה או בר בו נמכרים משקאות אלכוהוליים. הרי אם הכירו בנסיבות אלה, קשה יהיה לצפות מהחשוד "לחשוד" כי גיל העלמה אותה פגש הוא פחות מהגיל המותר בכניסה למקום.
במצב הפוך, אם ההיכרות הייתה במקום בו סביר כי יסתובבו גם בחורות ועלמות צעירות שחלקן ייתכן שהן קטינות, כגון אירוע או הופעה בפארק, קניון וכדומה, אז ייבחנו נסיבות נוספות. אולם במקרה זה תעלה השאלה האם היה יכול לצפות החשוד כי העלמה קטינה והאם היה מקום מצידו לברר את גילה של הקטינה באופן מעמיק יותר.
גם חזותה של אותה הקטינה והמצג שהציגה בפני החשוד יילקחו בחשבון לעניין הידיעה המיוחסת לאותו החשוד, באם אותה הקטינה יצרה מצג שווא, אם על דרך לבושה הנראה בוגר ומאפיין נשים הבוגרות מגילה, או האופן בו הציגה עצמה בפני אותו החשוד, כחיילת או כסטודנטית. ידוע כי אלה יהיו מעל גיל 18 ולכן לא נוצר "חשד" אצל החשוד בעבירה כי מדובר בקטינה.
כל הנסיבות הללו ייבחנו כל אחת בנפרד, אך גם כמכלול בתוך ההתרחשות עצמה על מנת לבחון את ידיעת החשוד באשר לגילה של העלמה הצעירה.
השאלה העומדת על הפרק באשר לידיעה איננה שאלה פשוטה ובחינתה תלויה במשתנים רבים ובפקטורים סביבתיים אוביקטיביים, לצד סובייקטיבים.
לצורך ההשוואה בלבד, נציין כי ישנו סעיף בחוק העונשין [סעיף 345(א)(3)] לפיו קיום יחסי מין עם קטינה אשר טרם מלאו לה 14, אף אם היו היחסים בהסכמה, מהווה מעשה אינוס. כאן אין חשיבות באם ידע החשוד את גילה או אם לאו.
שאלת עבירת הסמים
השאלה האם ידע החשוד את גילה של הקטינה חשובה אף לפליליות שבמעשה הדחת קטין לסם, עבירה לפי סעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים – שהעונש בצידה הנו עד 25 שנה. עו"ד פלילי נהרי מסביר כי הסעיף על דרך ניסוחו מניח כי המבצע יודע את גילו של הקטין עת נותן הוא לו סם מסוכן. באם אין ידיעה לעניין גילו של הקטין, הרי שלא מתקיימות נסיבות העבירה ולא ניתן יהיה להאשים ואולי אף להרשיע את החשוד בביצוע עבירת הדחת קטין לסם.
בפרשה שלפנינו אשר נחקרת בימ"ר תל אביב נעשו פעולות חקירה רבות חלקן בחנו את יסוד הידיעה בפרמטרים השונים.
היחצ"ן החשוד במעשים והמיוצג על ידי משרד עו"ד פלילי שרון נהרי, שוחרר מיד לאחר עיכובו לחקירה למעצר בית, וביום 24.11.13 בשעה 22:00, עת הסתיים מעצר הבית, שוחרר בלא תנאים.
