נאשם בביצוע מעשים מגונים בצעיר: מה חומרת המעשים?

באתר "וואלה" פורסמה לאחרונה כתבה על הגשת כתב אישום פלילי כנגד צעיר בן 18 מקריית גת, לאחר שביצע לכאורה מעשה מגונה בכוח בבחור באחד מבתי הכנסת בעיר. כתב האישום מפרט כיצד הגיע הנאשם לבית הכנסת ושאל את הבחור לפשר האיסור להוציא זרע. הבחור המתלונן לא השיב, ולאחר מכן הפשיל הנאשם את בגדיו התחתונים, חשף את איבר מינו ונגע באיברים מוצנעים מתוך מטרה להגיע לסיפוק מיני. הבחור המתלונן, בתגובה, ארז את מחשבו האישי וחפציו, וניסה להתרחק.

הנאשם, על פי כתב האישום, איים שישבור את מחשבו של הבחור אם זה יברח והצמיד את איבר מינו לגופו, תוך השמעת הערות מיניות. בנוסף הוא הפיל אותו לרצפה ונגע באיבר מינו. המתלונן הצליח לברוח מבית הכנסת לאחר שהשאיר בו את חפציו האישיים והודיע למשטרה על שאירע. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט מעצר עד תום ההליכים לנאשם, שכתב האישום מייחס לו עבירות של מעשה מגונה בכוח ומעשה מגונה ללא הסכמה.

האם ניתן להגיש כתב אישום פלילי על סמך הודעת המתלונן בלבד?

במקרה זה, ניכר כי הבחור המתלונן היה העד היחיד לדברים (שכן הוא היה הקורבן). ברוב המקרים שבהם מוגש כתב אישום על עבירות מין, כמו אינוס, מעשה מגונה והטרדות מיניות, אין עדים חיצוניים למעשה עצמו וכתב האישום מבוסס בדרך כלל על הודעת המתלונן. במקרה זה, העובדה כי המתלונן יצר קשר עם המשטרה מיד לאחר המקרה, רק מחזקת את עדותו והאמיתות שבה. כמו כן, העובדה כי ברח והשאיר אחריו את חפציו, גם בה יש כדי לחזק את עדותו.

מה ההבדל בין מעשה מגונה ללא הסכמה למעשה מגונה בכוח?

כפי שנכתב בכתבה, שני האישומים העומדים כנגד הנאשם הם מעשה מגונה ללא הסכמה ומעשה מגונה בכוח. סעיף 348 לחוק העונשין מבדיל בין מספר "סוגים" של מעשה מגונה. מעשה מגונה מוגדר כהתנהגות מינית הנעשית באדם אחר, או במבצע עצמו מול אדם אחר, או על ידי המבצע באחר. הסעיפים הראשונים מבדילים בין מעשה מגונה הנעשה באדם שהוא קטין מתחת לגיל 14, אף אם בהסכמתו או תוך מרמה לגבי זהות העושה, או כאשר הקורבן חסר הכרה, או במצב שבו אינו יכול להגיב וכן כאשר ישנו ניצול של מצבו הבריאותי והנפשי של המתלונן. כמו כן, ישנה הבחנה בין מעשים שנעשו בנסיבות לעיל ובין מעשים מגונים אשר נעשו בנסיבות בהן הקורבן קטין, אך מעל גיל 14, כאשר המעשים בוצעו תוך איומים בנשק, תוך גרימת חבלות או התעללות בקורבן.

מעשה מגונה שלא בהסכמה הנו מעשה מגונה "קלאסי" אשר בו לא מתקיימות נסיבות מיוחדות מחמירות שפורטו לעיל. משמעות העבירה היא כי נעשה מעשה מגונה באדם, מעשה מיני שלא בהסכמתו. מעשה מגונה בכוח משמעו כי נעשה המעשה בלא הסכמת המתלונן תוך שימוש באמצעי לחץ, באיומים וכן תוך שימוש בכוח כלפי המתלונן.

בכתבה מצוין כי הנאשם הואשם בשני הסעיפים, אלא שיש כאן טעות משפטית שלבטח תתוקן בהמשך – שכן הסעיף לפיו מואשם אדם במעשה מגונה בכוח כבר מכיל בתוכו את סעיף המעשה המגונה שלא בהסכמה. זהו הבסיס להחלת סעיף מעשה מגונה בכוח.

עורך דין פלילי יוכל לסייע לנאשם?

כל מקרה שכזה נבחן לגופו, ולכן אין אפשרות לדעת כיצד עורך דין פלילי יפעל בצורה חד משמעית. הדבר תלוי מאוד בראיות שיימצאו בתיק ובגרסאות השונות שניתנו על ידי כל אחד מהצדדים. נציין בזהירות כי במקרה המתואר, עו"ד פלילי מטעם הנאשם יוכל לטעון תחילה על כפל האישומים וכי מדובר במעשה אחד ארוך שאין לפרקו למספר עבירות. בנוסף, יש לבחון את אמינות התלונה ומה הוביל מלכתחילה לשיח המיני בין השניים. יש לבחון את הראיות שיהיו בתיק בזהירות, וכמו כן את אמינותן.

במקרים רבים שבהם ישנו אישום פלילי בעבירות מין, עו"ד פלילי מבקש לערב את שירות המבחן, אם יש הודאה באשמה ולקיחת אחריות, כדי לשלב את הנאשם בהליך טיפולי לעברייני מין. מדובר בהליך משמעותי מאוד אשר משפיע לטובה על הנאשם. בסופו של יום, בלא מעט מקרים, בבואו של בית המשפט לגזור את הדין, נלקחת בחשבון העובדה שהנאשם עבר הליך טיפולי – דבר אשר יש בו להביא להקלה בעונש או להעדפת אינטרס השיקום על פני עונש מאסר.

כיום, בעבירות אלה, מדיניות הענישה נעה בין מאסר שירוצה בעבודות שירות ועד מספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. כל ענישה מקלה מכך, כרוכה בהליך טיפולי ונחשבת חריגה (אך לא בלתי אפשרית) ותיבחן בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין המאפשר לבחון אינטרס שיקום אמיתי על פני ענישה וגמול.