באתר כלכליסט פורסמה לאחרונה כתבה ובה דווח על חשד, לפיו קבוצת רכישה בעתלית ביצעה הונאה בהיקף של כ-15 מיליון ש"ח. ברשות המיסים מעריכים שבזמן רכישת הקרקע שנמצאת בבעלות פרטית, לא התקבל דיווח מהחברים בקבוצה כי הם מאורגנים במסגרת זו, ובפועל בוצעה הרכישה לכאורה, באופן פרטי על ידי כל אחד מהחברים.
לדיווח משמעות גדולה, שכן רכישת קרקע לבניית בית צמוד קרקע, מחייבת את הרוכש הפרטי במס רכישה על הקרקע ללא מע"מ. כשמדובר בקבוצת רכישה, ישנה חובה לשלם מע"מ ומס רכישה על העסקה כולה, גם על חלק הבנייה. כמו כן בודקים ברשות המיסים אפשרות, לפיה מארגני קבוצת הרכישה לא דיווחו כראוי על ההכנסה שלהם מעסקאות המכירה.
היקף ההונאה, על פי רשות המיסים, עומד על כ-14 מיליון ש"ח ועוד מיליון ש"ח, שכן חלק מרוכשי הקרקעות ביצעו זאת לצורך השקעה ולכן נדרשו לשלם מס רכישה גבוה יותר. במקרה זה, מדובר בבניית 98 יחידות דיור. ברשות הבהירו שהמקרה עלול להגיע להגשת כתב אישום פלילי נגד המעורבים.
כיצד עורך דין פלילי יכול לפעול במצב זה?
אם יוגשו כתבי אישום בפרשה, עו"ד פלילי המייצג את הנאשמים יבחן את האישומים בכתב האישום ואת המיוחס ללקוח שלו בכתב האישום. כמו כן, הוא יבחן את כל חומר החקירה וככל הנראה בתיק שבו יש ריבוי נאשמים, יבחין בין הלקוח שלו ובין אחרים. בדרך כלל במקרים דומים, ישנם מספר אנשים פעילים יותר מאחרים, דומיננטיים יותר ומובילים. כך שאם עו"ד פלילי מייצג לקוח ש"נגרר" או לא נטל חלק בהובלת המהלך ולא נמצאו ראיות חזקות המעידות על מעורבותו, ייתכן שיוכל להעלות את טענת תום הלב.
אגב, טענת התום לב איננה טענת הגנה מזכה, אלא שזו יכולה להשפיע על חומרת העבירה במסגרת הסדר וכמו כן על חומרת העונש. המשפט הפלילי מניח כי כאשר אדם עושה מעשה, הוא יודע מה משמעויותיו של המעשה. בעסקאות נדל"ן מצופה מהלקוח להיוועץ בעורך דין בתחום ולברר לעומק את כל פרטי העסקה.
ריבוי החשודים בפרשה והענישה האפשרית
במקרה זה, מדובר בחשד להונאה רחבת היקף, לבניית 98 יחידות דיור, ולכן מספר החשודים גבוה. במקרים בהם יש ריבוי חשודים, לעתים ישנה הפרדה של כתבי האישום לקבוצות. בכל מקרה, אף אם יואשמו כולם יחדיו, כל נאשם זכאי למשפט מלא הכולל העלאת טענות ההגנה הרלוונטיות אליו. כמובן, שכל נאשם יטען לנסיבותיו האישיות ולחלק הרלוונטי לו באישום. באם אחד הנאשמים גם יורשע, העונש שיוטל עליו יוטל בנפרד מהאחרים ובהתאם לנסיבותיו האישיות, לחלקו במעשה, לשיתוף הפעולה שלו בחקירות, לעברו הפלילי וכיוצא בזאת. הענישה בישראל היא תמיד ובהכרח אינדיבידואלית.
במקרה שבו אכן יהיו אישומים והרשעות, העונש המקסימלי בעבירות צווארון לבן מסוג מס ומרמה (כ-5 שנים מקסימום בנסיבות מחמירות) יכול לעמוד על מספר שנות מאסר. על פי פקודת מס הכנסה, סעיף 220, מדובר בכ-7 שנות מאסר.
