באתר ynet פורסם כי כתב אישום בקנה מידה גדול מאוד הוגש נגד אתר "דון בט" ששימש להימורים. על פי כתב האישום, סכום ההימורים שהחברה גלגלה הוא כ-4.5 מיליארד ש"ח.
כתב האישום הוא נגד ארבעת מנהלי האתר, תשעה סוכנים שגייסו אנשים כדי להמר ושימשו ערבים לביטחון התשלומים, שני "שליחים" לאיסוף כספים ואדם שתפקידו היה הלבנת כספים אסורים. דרור, ירון ורן קפלן, שלושה אחים, נחשבים לאנשי המפתח שעמדו בראש החברה. בכתב האישום פורט שבאתר ניתנה למהמרים מכל הארץ אפשרות להמר בכל זמן שירצו – בענפים מגוונים ובסוגי הימורים שונים. חלק מההימורים היו תוך כדי משחקים.
עוד צוין בכתבה כי הנאשמים בפרשה הלבינו רכוש אסור דרך משרד לשירותי מטבע בבעלות מייק מיכאלי, שידע שכתב אישום יוגש נגדו ועזב את הארץ. לטובת ההימורים נבנה אתר מיוחד עם גישה למהמרים וגישה לבעלי תפקידים באתר.
הימורי הספורט בישראל
שאלה עקרונית שעולה מקריאת הכתבה היא חוקיות הימורי ספורט בישראל. בחוק העונשין ישנו פרק שלם (סימן י"ב) שאוסר על הימורים ועל משחקים אסורים, ובין היתר הימורים על משחקי ספורט ותוצאותיהם, למעט מי שקיבל אישור משר האוצר, לפי סעיפים מיוחדים בחוק. כיום, רק מפעל הפיס הוא בעל האישורים וההגרלות נערכות תחת פיקוח. כמו כן, לפי החוק להסדר ההימורים בספורט, המועצה להסדר ההימורים בספורט היא הגוף שמוסמך לארגן ולערוך הימורי ספורט. הימורים בלתי חוקיים הם עבירה פלילית המטופלת על ידי עו"ד פלילי בעת הצורך.
מדובר בסוגיה שעלתה לא פעם במדינה בהקשר של פתיחת בתי קזינו למשל. העונש על עבירות אלה הוא כשלוש שנות מאסר. ישנו מגוון רחב של אישומים בפרק הזה היכולים להתווסף לאישום פלילי מרכזי והם נעים בין חצי שנה לשנת מאסר.
הלבנת ההון – הבעייתיות בהוכחה
העובדה כי ישנה גם עבירת הלבנת הון, הופכת את המעשים לחמורים יותר, בהנחה שהלבנת ההון תוכח בבית המשפט. מדובר בעבירה מורכבת, שבסיסה במעשה אסור המפיק רווח ואותו הרווח מנותב לאפיקים אחרים חוקיים, על מנת "להכשיר את הכספים". הבעיה בהוכחת אותה עבירה היא שגם לאחר שהוכח המעשה הראשוני, עבירת המקור, עדיין יש להוכיח שאכן הרווח שהופק ממנו שימש להקמת אותם עסקים חוקיים.
מה בנוגע לחברת הסטארט אפ?
נכון לעכשיו, חברת הסטארט אפ שבנתה את האתר איננה מואשמת. כדי להאשימה, יש צורך להוכיח שהיא ידעה שהיא מסייעת לאותה קבוצת אנשים לדבר עבירה. מצב הדברים הזה קשה מאוד להוכחה, אך יחד עם זאת, נראה שהאינטרס הציבורי הוא לא להעמיד לדין את החברה וסביר כי בניית האתר עבור הנאשמים נעשתה כדין. אפשר להניח שהחברה העמידה מערכת אתר נקיה מבלי לדעת איזה שימוש ייעשה בה בעתיד, ולאחר מכן הוכנסו בה שינויים מחייבים ופרטים לצורך עריכת הגרלות.
