מקרים של עבירות מין באמצעות מחשב הפכו לצערנו לנפוצים יותר בשנים האחרונות, בשל הטכנולוגיה הזמינה כמעט לכולם. אחד המקרים פורסם באתר nana10 – כתב אישום הוגש נגד ניר אילני מקצרין, שמואשם כי דרך הפייסבוק הטריד מינית ילדות בגילאים 11 ו-12.
בכתב האישום צוין שהנאשם השתמש בפרופילים פיקטיביים ובאמצעותם שלח להן תמונות אינטימיות שלו. חשוב לציין שמדובר בעבריין מין מוכר שהורשע בעבר. במסגרת הגבלות על אילני, הוצא צו פיקוח נגדו, שאסר עליו שימוש באינטרנט. הנאשם גלש בטלפון הנייד דרך חיבור אינטרנט ששייך לשכניו ופעל בפייסבוק בשמות פיקטיביים.
מה המשמעות של צו הפיקוח?
במקרים דומים שבהם מוגשים כתב אישום ובקשה למעצר על מעשים מגונים דרך האינטרנט על ידי חשיפה של אברי מין, זהות בדויה וצ'אטים עם קטינים בעלי תוכן מיני, כשהנאשם משוחרר למעצר בית, ניתן צו המונע ממנו גישה לאינטרנט כחלק מתנאי הפיקוח. המקרה הספציפי מדבר על אדם שהצו ניתן נגדו לאחר שכבר ריצה עונש על עבירות דומות בעבר. צו הפיקוח ניתן לאכיפה כשישנו שיתוף פעולה של המפקחים וביקורת על העמידה בתנאים – כמו הוצאת מכשירי סלולר ומחשבים מהסביבה שבה נמצא האדם בפיקוח, הגבלות רשת למיניהן, חסימת גישה וכדומה.
לפי הכתבה, הציע אילני חברות לילדות ועקב אחריהן. הוא צפה בתמונותיהן בבגדי ים ושמר חלק מהן בטלפון. בנוסף, הוא התקשר לילדות שמספר הטלפון שלהן פורסם וגנח בשיחות אלה. עבירות מין נוספות בוצעו על ידי הנאשם באמצעות הטלפון, וכל אלה הביאו לתלונות של חלק מהילדות במשטרה. אילני הודה במיוחס לו ומואשם במעשים מגונים, בהטרדה מינית ובהתנכלות.
מה הטענות שעשויות להיטען ע"י עורך דין פלילי באישום זה?
במקרים דומים שבהם נתקלים עו"ד לעבירות פלילים, הנאשם ככל הנראה סובל מהפרעה או מבעיה פסיכולוגית שניתנת לטיפול. אם הנאשם מעוניין להירתם להליך טיפולי, ניתן להוציא אותו לקבוצות טיפוליות לאחר בחינת שירות המבחן. הניתוק הווירטואלי בין המעשה לקורבן, לפעמים מקטין בראשו של הנאשם את חומרת מעשיו, ולכן אם הוא מגלה הבנה וחרטה למעשים ולא מתכחש אליהם, טיפול בהחלט יכול להביא לתוצאות שימנעו מהנאשם לחזור על העבירות ומצד שני ייטיבו עמו בהליך הפלילי.
העונש האפשרי
הענישה במקרים אלו נעה בדרך כלל בין עבודות שירות למאסר בפועל בעבירות דומות. בעת האחרונה יש אכיפה מוגברת של עברייני מין ברשת ולכן הליך טיפולי מוצלח ממקם את הנאשם בעמדה טובה, שכן חלק מהאינטרס החברתי הוא שיקום הנאשם, טיפול בבעיה באופן שיקטין את האפשרות שישוב על העבירות. כאשר בית המשפט דן בסוגיה, הוא בוודאי מעלה שיקולים אלו בעת הטיעונים לעונש ולגזר הדין. במעמדים אלו יש תשומת לב לסעיף 40ד לחוק העונשין שנותן מעמד חשוב לשיקולי השיקום.
שוב נציין שבמקרה זה, הנאשם כבר הורשע בעבר בעבירות דומות והפר תנאים שנועדו למנוע הישנות של העבירות. זהו מקרה שונה בהשוואה לאדם שזהו אישומו הפלילי הראשון, אין לו עבר פלילי והוא בהליך טיפולי שמניב תוצאות חיוביות. אדם כזה, כמובן בעמדה מוצלחת יותר וייתכן מאוד שניתן להקל בעונשו משמעותית.
