פקודת הסמים המסוכנים, 1973.
פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
בפקודה זו –
"אמנה" – האמנה היחידה על סמים נרקוטיים שנחתמה בניו-יורק ביום 30 במרס 1961;
"במעבר" – מובא לישראל ביבשה, באוויר או במים, רק לשם הובלה לארץ אחרת באותו רכב או ברכב אחר, אף אם לא הונחת ולא הוטען בישראל;
"המרה" – שינויו של סם בתהליך כימי, למעט הפיכת אלקלואידים למלחיהם;
"היתר הטיה" – היתר שניתן מאת רשות מוסמכת של ארץ, להטות סם מסוכן, הנמצא בה במעבר, לארץ שאינה היעד הסופי הרשום בהיתר היצוא;
"היתר יבוא" – היתר לפי סעיף 2 שניתן מאת רשות מוסמכת, המתיר יבואו של סם מסוכן;
"היתר יצוא" – היתר לפי סעיף 3 שניתן ליצואו של סם מסוכן מאת רשות מוסמכת של הארץ שממנה הסם מיוצא;
"יבוא" – שלא במעבר;
"ייצור" – לרבות תהליך של זיקוק ולרבות הפיכת אלקלואידים למלחיהם;
"יצוא" – שלא במעבר;
"מנהל"3– המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לענין הנדון;
"סם מסוכן" – חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם;
"עבירה של עסקת סמים" – עבירה לפי פקודה זו שעונשה מאסר עשרים שנים או יותר;
"רופא" – רופא מורשה כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ז – 1976;
"רופא שיניים" – כמשמעותו בפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט – 1979;
"רופא וטרינרי" – כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינריים;
"רוקח" – רוקח בעל רשיון כמשמעותו בפקודת הרוקחים;
"רכב" – כלי-רכב, כלי-שיט, כלי-טיס, רכבת וכל אמצעי הובלה אחר שאפשר להביא בו טובין לישראל או להוציאם ממנה;
"רכוש" – מקרקעין, מטלטלין, כספים וזכויות לרבות רכוש שהוא תמורה של רכוש כאמור וכל רכוש שצמח או בא כתמורה מרווחי רכוש כאמור.
פרק ב': היתרים
2. פרטי היתר יבוא
היתר יבוא יכלול –
(1) פרטים מלאים על הסם וכמותו;
(2) השם והמען של האדם שמותר לו לייבא את הסם;
(3) השם והמען של האדם שממנו יושג סם;
(4) פרק הזמן שבו יבוצע היבוא.
3. פרטי היתר יצוא
היתר יצוא יכלול –
(1) פרטים מלאים על הסם וכמותו;
(2) השם והמען של המייצא;
(3) השם והמען של האדם שאליו יישלח הסם;
(4) שם הארץ שאליה ייוצא הסם;
(5) פרק הזמן שבו יבוצע היצוא.
4. פרטי היתר הטיה
היתר הטיה יכלול את כל הפרטים שיש לציינם בהיתר-יצוא ואת שם הארץ שממנה יוצא המשגור מתחילה.
5. הרשות המוסמכת בישראל
המנהל מוסמך לתת היתרי יבוא, יצוא או הטיה של סם מסוכן שמותר לייבאו, לייצאו או להטותו.
פרק ג': עבירות
סימן א': ייצור, החזקה ושימוש
6. ייצור, הכנה והפקה (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)3
לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז1977.
7. החזקה ושימוש (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט, תשנ"ה)3
(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.
(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.
(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה, מי, שלצריכתו העצמית, מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו – מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים.
8. דרכי החזקה
לענין אישום בשל החזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם, או אם הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אדם אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם.
9. חצרים (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
(א) המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן, שימוש בו, מכירתו או עשיית עיסקה אחרת בו, שלא בהיתר.
(ב) לא יהיה לאדם ענין בניהול חצרים המשמשים למטרה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) לא יהיה אדם נוהג לבקר במקום שנועד לשימוש בסמים מסוכנים.
(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ואם עבר אליהן אגב החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
10. כלים (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ואם היו הכלים לשימוש בצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
11. החזקה מותרת (תיקון: תשל"ט)
לענין פקודה זו, החזקת סם כמפורט בחלק ב' לתוספת מותרת באחת מאלה:
(1) המחזיק הוא רוקח והסם מוחזק בחצריו שיש לו רשיון עליהם;
(2) המחזיק הוא רופא, רופא שיניים או רופא וטרינרי, ולפי חיקוק הדן ברופאים, ברופאי שיניים או ברופאים וטרינריים מותר לו להחזיק סם כאמור;
(3) המחזיק מוכיח שהוא השיג את הסם שבהחזקתו מרוקח, ושהסם נופק לפי הוראות פקודת הרוקחים, או שהושג מרופא או מרופא וטרינרי הרשאים לפי הדין לספק סמים או תרופות;
(4) הדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו.
12. שימוש מותר
השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח, רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף 11(3) או סופק על פי רשיון.
סימן ב': מסחר ומעבר
13. יצוא, יבוא, מסחר והספקה3
לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.
14. תיווך
לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
15. הובלה במעבר
לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה; בא הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה – תנאי נוסף הוא שיהא עם הסם היתר-יצוא או היתר-הטיה בר-תוקף.
16. הטיה
(א) סם מסוכן שהובא לישראל במעבר, לא יגרום אדם להטייתו למקום-יעוד שאינו המקום שאליו נשגר מתחילה, אלא על פי היתר-הטיה.
(ב) סם במעבר, שיש עמו היתר-יצוא או היתר-הטיה מאת רשות מוסמכת של ארץ-חוץ, יראו את ארץ היעוד לפי האמור בהיתר כארץ אשר אליה נשגר הסם מתחילה.
17. טלטול סם במעבר
(א) לא ירחיק אדם סם מסוכן מהרכב שבו הובא לישראל במעבר, ולא יטלטל אדם סם מסוכן בישראל לאחר שהורחק כאמור, אלא לפי רשיון-הרחקה מאת מנהל אגף המכס והבלו.
(ב) נתינתו וסירובו של רשיון-הרחקה כאמור מסורים לשיקול-דעתו המוחלט של מנהל אגף המכס והבלו.
18. פגיעה בסם במעבר
סם מסוכן שבמעבר, לא יתננו אדם לתהליך העשוי לשנותו שינוי מהותי ולא יפתח ולא ישבור, במזיד, אריזה המכילה אותו, אלא לפי הוראות המנהל ובדרך שהורה.
19. סייג
הוראות סעיפים 15 עד 18 לא יחולו על –
(1) סם מסוכן במעבר בדואר;
(2) סם מסוכן במעבר בכלי טיס העובר בשמי ישראל ואינו נוחת בה;
(3) כמות של סם מסוכן היכולה להיות, בתום-לב ובסבירות, חלק מן המלאי הרפואי של כלי-שיט או כלי-טיס.
19א. עונשין (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
20. בקורת סמים מסוכנים במעבר
בכפוף לסייג כאמור בסעיף 19, רשאי מנהל אגף המכס והבלו, או פקיד שהוא הסמיך, לדרוש שיוצג היתר היצוא או היתר ההטיה הנוגע למשגור של סם מסוכן המובל במעבר בישראל, ורשאי הוא לנקוט פעולה נוספת לגבי המשגור כפי שנקבע בתקנות.
סימן ג': הדחת קטינים
21. הדחת קטין לסמים מסוכנים (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז1977-:
(1) נותן לקטין סם מסוכן;
(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
22. סייג (תיקון: תשל"ט)
סעיף 21 לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול רפואי, בהיותו רופא או רופא שיניים, או לפי הוראת רופא או רופא שיניים, או בנסיבות חוקיות אחרות.
23. דרכי ביצוע
לענין מעשה לפי סעיף 21 אין נפקא מינה –
(1) אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך;
(2) פרט לגבי פיסקה (3), אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין אליו.
24. חזקות
חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף 21 אם עשה אחת מאלה:
(1) נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן;
(2) הזמין קטין למקום שבו רגילים להשתמש בסמים מסוכנים;
(3) הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(4) הפנה קטין למקום כאמור בפיסקאות (2) או (3) או עיכב אותו במקום כאמור.
25. מאסר חובה
מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 21 או בנסיון לעבירה כאמור או בשידול לעבירה כאמור, יוטל עליו עונש מאסר, אם כעונש יחיד ואם בצירוף לעונש אחר, אך לא יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו-מבחן.
פרק ד': בקורת
26. כניסה ובקורת3
בכל עת סבירה רשאי המנהל להיכנס לחצריו של אדם שמותר לו, לפי סעיף 11(1), (2) או (4), להחזיק סמים מסוכנים, כדי לבדוק את מלאי הסמים המסוכנים שבהחזקתו ואת הרשומות והפנקסים של עיסקאות בסמים מסוכנים שעליו לקיים לפי תקנות שעל פי פקודה זו; ורשאי הוא לדרוש מאותו אדם להציג לבדיקה אל כל המסמכים, החשבונות וההיתרים הנוגעים לעיסקאותיו בסמים מסוכנים.
27. הפרעה לכניסה ולבקורת (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)3
לא יסרב אדם ליתן למנהל כניסה לחצרים כאמור בסעיף 26, לא יפריע ולא יעכב בעצמו או על ידי אחר כניסת המנהל כאמור, ולא יימנע מהציג, לפי הדרישה, את כל מלאי הסמים המסוכנים שבהחזקתו או בשליטתו, את הרשומות והפנקסים שעליו לקיימם ומסמכים אחרים שדרש המנהל הנוגעים לעיסקאותיו בסמים מסוכנים. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
28. חיפוש (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט, תשנ"ו)
(א) סמכויות שוטר לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969, יהיו נתונות לו גם לענין עוונות לפי פקודה זו.
(ב) מבלי לפגוע בסמכות הכללית הניתנת לשוטר לערוך חיפוש, רשאי שוטר לערוך חיפוש בלא צו חיפוש:
(1) בכל רכב – אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו;
(2) על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969, אף אם לא עצר אותו, אם יש לו יסוד סביר להניח שאותו אדם נושא עמו שלא כדין סם מסוכן;
(3) על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969, אגב כניסתו לשדה תעופה, למנחת, למתקן תעופתי, לנמל, לתחנת גבול או לנקודת כניסה לארץ או יציאה ממנה, בעת שהייתו שם וכן בעת שהייתו בכלי טיס או שיט – אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו;
(4) במטען ובטובין אחרים לפני הכנסתם לשדה תעופה, למנחת, למתקן תעופתי, לנמל, לתחנת גבול או לנקודת כניסה לארץ או יציאה ממנה, לפני העלאתם לכלי טיס או שיט, אחרי הורדתם או בעת הימצאם שם – אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו;
(5) על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969, אגב כניסתו למקום שבו נתונים עצירים במשמורת המשטרה – אם החיפוש דרוש לצורך קיום הוראות פקודה זו.
(ג) (בוטל)
(ד) לענין חיפושים לפי סעיפים קטנים (ב) (3) עד (5) ו-(ג), תהיה לשוטר ולסוהר הסמכות הנתונה בסעיף 9(ג) לחוק הטיס (בטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז – 1977, לגבי מי שמסרב לחיפוש.
(ה) לפני תחילת חיפוש לפי סעיף זה באדם או ברכב, יודיע המחפש לאותו אדם או למי שנמצא ברכב באותה עת את מטרת החיפוש; החיפוש ייעשה ללא שיהוי מיותר; חיפוש אצל אשה לא ייעשה אלא בידי אשה.
(ו) נעשה חיפוש לפי סעיף זה, תיערך רשימת הדברים שנתפשו; הרשימה תיחתם בידי המחפש ובידי מי שהחיפוש נערך בכליו או בגופו; נערך החיפוש ברכב, במטען או בטובין, תיחתם הרשימה בידי מי שמחזיק בהם בזמן החיפוש; העתק הרשימה החתומה כאמור יימסר למי שחתם עליה לפי דרישתו.
פרק ה': שפיטה ועונשין
29. (בוטל) (תיקון: תשמ"ט)
30. (בוטל) (תיקון: תשמ"ה)
31. חזקות (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
במשפט נגד אדם על עבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה –
(1) הטוען שבידו תעודה, רשיון, היתר, רשומה או מסמך לענין פקודה זו – עליו הראיה;
(2) היה המשפט על עבירה לגבי סם, חזקה על הנאשם שידע כי הסם הוא מסוכן, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה;
(3) מי שהחזיק סם מסוג המפורט בתוספת השניה בכמות העולה על הכמות המפורטת לצידו – חזקה שהחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית ועליו הראיה לסתור;
(4) עדות עד מומחה בהתאם לתקנות שהתקין שר המשפטים על בדיקה מדגמית שנעשתה בסם, תהיה ראיה לענין סוג הסם, משקלו, כמותו וצורתו, כל עוד לא הוכח היפוכה;
(5) הושמד סם מסוכן כאמור בסעיף 36(א), תהיה תעודה שניתנה בהתאם לתקנות שהתקין שר המשפטים על סוג הסם, משקלו, כמותו וצורתו והחתומה בידי שני עדים, ראיה לענין הסם שהושמד, כל עוד לא הוכח היפוכה;
(6) קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים –
(א) כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה:
(אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
(בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון;
(ב) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (א).
32. קנס לפי שווי או טובת הנאה (תיקון: תשל"ט)
בית המשפט רשאי להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי פקודה זו, למעט בעבירה שנעברה לצריכתו העצמית של הנאשם, קנס פי חמישה משווי הסם שבו נעברה העבירה או משווי טובת ההנאה שהושגה בעבירה, או את הקנס שנקבע במפורש לעבירה, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
33. עבירה על תקנות (תיקון: תשמ"ט)
(א) העובר על תקנה שהותקנה על פי פקודה זו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
(ב) (בוטל)
34. מנהלי חברה
הורשעה חברה בעבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה, יאשמו באותה עבירה היושב-ראש, כל מנהל וכל פקיד העוסק בניהולה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או הסכמתו.
35. חילוט חובה
הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או תקנות לפיה, יצווה בית המשפט על חילוטם של הסמים המסוכנים, המקטרות והכלים האחרים שלגביהם נעברה העבירה, והם יושמדו או ייעשה בהם בדרך אחרת, הכל כפי שייראה לבית המשפט.
36. חילוט רשות (תיקון: תשמ"ט)
(א) הגיעו לידי המשטרה סמים מסוכנים או כלים שנועדו לשימוש בהם, רשאי בית המשפט, לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור בסעיף 31(5), לצוות על חילוטם וכן על השמדתם בכל עת גם אם לא הורשע אדם לגביהם, ובלבד שאם הוגש כתב אישום, לא יורה בית המשפט על השמדת הסמים אלא לאחר שהעתק תעודה לפי סעיף 31(5) נמסר לנאשם או לסניגורו וניתנה להם הזדמנות לעשות בהם או לגביהם את הפעולות הנדרשות לפי דעתם כדי לסתור את ראיות התביעה לענינם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יורה בית המשפט על השמדת סמים מסוכנים או כלים שנועדו לשימוש בהם אם מתנהלת חקירה נגד חשוד וטרם הוגש כתב אישום.
36א. חילוט רכוש בהליך פלילי (תיקון: תשמ"ט)
(א) הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא –
(1) רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
לענין פסקאות (1) ו-(2) –
"ביצוע העבירה" – לרבות ביצוע כל עבירה אחרת של עסקת סמים, אף אם לא הורשע בה הנידון, ובלבד שהיא קשורה לעבירה שבה הוא הורשע.
(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
(ג) לא יצווה בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון וכן אם הם ידועים לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש (להלן – הטוען לזכות ברכוש), הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ד) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ג), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כן, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף 31(6).
(ה) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, יצויינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד לגזר הדין.
(ו) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע.
36ב. חילוט רכוש בהליך אזרחי (תיקון: תשמ"ט)
(א) נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש –
(1) שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי סעיפים 6 או 13 או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור;
(2) הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה של עסקת סמים או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; או
(3) הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה של עסקת סמים, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור –
רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה על פי הפקודה (להלן – חילוט אזרחי).
(ב) בקשת פרקליט המחוז תפרט את הרכוש שאת חילוטו מבקשים והודעה עליה תימסר למי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע.
(ג) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 36א(ד), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.
(ד) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.
36ג. סייגים לחילוט רכוש (תיקון: תשמ"ט)
(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א או 36ב, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה.
(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א ו36-ב אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.
(ג) בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מטלטלים שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-.
36ד. ביטול חילוט (תיקון: תשמ"ט)
(א) מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיפים 36א או 36ב (להלן בסעיף זה- המבקש), ולא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט, רשאי לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט – לבטל את הצו.
(ב) בקשה לביטול צו חילוט תהיה תוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או תוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
(ג) ביטל בית המשפט את צו החילוט – יצווה על החזרת הרכוש למבקש או תשלום תמורתו מאוצר המדינה אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציוה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש – יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום יינתן לא יאוחר מששה חדשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו החילוט.
(ד) ביטל בית המשפט את צו החילוט, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהמבקש, וכן על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו התשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים ימים מיום נתינתם.
36ה. ערעור (תיקון: תשמ"ט)
ערעור של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיף 36א וערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף 36ד יהיו בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש.
36ו. סעדים לחילוט רכוש (תיקון: תשמ"ט)
(א) הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר – מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צוי מניעה, צוי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (להלן בסעיף זה – צו זמני); לענין זה, "בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שלפניו הוגשו כתב האישום או התובענה, לפי הענין.
(ב) בית המשפט המחוזי רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף קטן (א), בטרם הוגש כתב אישום, על-פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט; תקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן.
(ג) בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם במעמד צד אחד, אם סבר שיש חשש לעשיה מיידית ברכוש, שתכשיל את חילוטו; תקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ותוך תקופת תקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים.
(ד) על החלטת בית המשפט לפי סעף זה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער.
(ה) ציווה בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ולא חולט הרכוש, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה.
36ז. חילוט רכוש אחר (תיקון: תשמ"ט)
הורה בית המשפט על חילוט רכוש, כאמור בסעיפים 36א או 36ב והרכוש לא אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, וכן לפי בקשת הנידון – רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה; לענין סעיף זה, "הנידון" – לרבות מי שנגד רכושו ניתן צו חילוט לפי סעיף 36ב.
36ח. ניהול הרכוש המחולט והשימוש בו (תיקון: תשמ"ט, תש"ס, תשס"ד)
(א) החלטת בית המשפט על חילוט לפי פקודה זו תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על-ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לענין זה.
(ב) שר המשפטים, והשר הממונה על חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים, התשמ"ח1988-, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (א), את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה:
(1) תשלום הוצאות הליכי החילוט והעשיה בנכסים;
(2) ביצוע תפקידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים לפי חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים, התשמ"ח1988-;
(3) תשלומים על מידע, עזרה באכיפת הפקודה או גילוי רכוש בר-חילוט.
(4) תשלומים לפי סעיף 36ד(ג) ו-(ד).
(5) ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס2000-, לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים;
(6) ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס2000-, וכן מימון מאגר המידע לפי החוק האמור.
36ט. תקנות לענין חילוט (תיקון: תשמ"ט)
שר המשפטים,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, ערעור, לרבות מועדי ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין ברכוש, ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות פקודה זו לענין חילוט.
36י. שימוש בקנסות (תיקון: תשמ"ט)
קנס שהטיל בית המשפט לפי פקודה זו יופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח(א).
37. סגירת חצרים
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 7, 9 או 10, והעבירה נעברה בחצרים המשמשים בית-קפה או למכירת משקאות משכרים או בחצרים אחרים שהציבור רשאי להיכנס אליהם, ונוכח בית המשפט כי לפני כן נעברה באותם חצרים עבירה לפי פקודה זו, רשאי הוא, בנוסף על כל עונש אחר, לצוות על סגירת החצרים בפני הציבור דרך קבע או לתקופה שיורה עליה.
37א. שלילת רשיון (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב
(א) הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או קבע בית משפט כי אדם עבר עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה או מלהחזיק רשיון רכב לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ורשאי הוא, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור, לפסול אותו כאמור לתקופה ארוכה יותר.
(א1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 7(ג) סיפה, או קבע בית המשפט כי האדם עבר עבירה כאמור ולא הרשיעו, ואותו אדם הורשע לפני כן בעבירה כאמור או שנקבע לגביו לפני כן כי עבר עבירה כאמור, יפסול אותו בית המשפט מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים; אולם רשאי בית-המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, שלא לפסול אותו כאמור או להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
(א2) פסל בית-המשפט אדם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, ואותו אדם נדון גם לעונש מאסר, רשאי בית-המשפט לקבוע כי הפסילה תיכנס לתוקף ביום גמר ריצוי עונש המאסר.
(ב) הורשע אדם בעבירה לפי פקודה זו או קבע בית משפט כי אדם עבר עבירה כאמור ולא הרשיעו, ואותו אדם הוא בעל רשיון מקצוע או עסק או רשיון אחר, ובית המשפט נוכח כי העבירה נעברה אגב עיסוק במקצוע או בעסק או שימוש ברשיון, או שביצועה נתאפשר או הוקל עקב הפעלת המקצוע או העסק או השימוש ברשיון, או שהעבירה נעברה במקום המקצוע או העסק – רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות על שלילת הרשיון לתקופה שיקבע, אם הוא סבור שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור.
37ב. שלילת דרכון (תיקון: תשמ"ט)
הורשע אדם לפי פקודה זו ונוכח בית המשפט כי ביצוע העבירה נתאפשר עקב שימוש בדרכון ישראלי, רשאי הוא בנוסף לכל עונש אחר לפסלו מהחזיק בדרכון לתקופה שיקבע, ולהורות על תפישת דרכונו.
38. עבירות חוץ
(א) אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו נעשה בישראל היה עבירה לפי פקודה זו –
רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל.
(ב) מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו נעשה בישראל היה עבירה לפי הוראות סעיף 6 או סימן ב' של פרק ג', או עבירה של החזקת סם מסוכן לפי סעיף 7 – רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל.
(ג) לא יועמד אדם לדין מכוח האמור בסעיף קטן
(ב) אם המעשה נעשה במקום הנתון לשיפוטה של מדינת-חוץ, אלא אם המעשה אסור גם על פי החוק החל במקום המעשה.
(ד) כתב-אישום לפי סעיף זה לא יוגש אלא מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
(ה) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה נגד אדם על מעשה שהורשע או זוכה עליו מחוץ לישראל.
פרק ו': תקנות וצווים
39. תקנות (תיקון: תשל"ט, תשמ"ט)
שר הבריאות רשאי בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להתקין תקנות לביצוע פקודה זו, ובלי לגרוע מכלליות הסמכות האמורה רשאי הוא –
(1) לקבוע את נהלי היבוא, היצוא והמעבר של סמים מסוכנים וטפסי ההיתרים והתעודות שיש להשיגם ולהשתמש בהם בקשר לכך;
(2) להורות שכל מי שמותר לו להחזיק סמים מסוכנים יקיים רשומות מתאימות בדבר קנייתם והעשייה בהם;
(3) להסדיר את ההספקה והחלוקה של סמים מסוכנים;
(4) להסדיר מתן מרשמים לסמים מסוכנים מאת רופאים, רופאי שיניים ורופאים וטרינריים והטיפול במרשמים אלה.
(5) לקבוע הוראות בדבר בקורת ופיקוח על סמים מסוכנים שבידי רשויות המדינה ומוסדותיה.
40. החלת הפקודה על סמים מסויימים
שר הבריאות רשאי להחיל בצו את הוראות פקודה זו, בשינויים שיפורשו בצו, על סמים אלה ועל מלחיהם:
(1) מתילמורפין, הידוע, בדרך כלל, בשם קודאין;
(2) אתילמורפין, הידוע, בדרך כלל, בשם דיונין.
41. שינוי התוספת (תיקון: תשל"ט)
שר הבריאות רשאי, באישור ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת ובהודעה ברשומות, לשנות את התוספות, להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ולהתנות בהן תנאים.
42. תחילה
תחילתו של נוסח זה תשעים יום לאחר פרסומו.
תוספת ראשונה – שניה2
(תיקון: תשל"ט, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ד, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד)
לוח-השוואה (תיקון: תשל"ה)
סעיף קודם סעיף חדש
1 שם
2(א)-(ז), (יא)-(יח) 1
2(ח) 2,1
2(ט) 3,1
2(י) 4,1
3 5
4(א) 13
4(ב) 14
5(1) 15
5(2) 16
5(3) 17
5(4) 18
5(5) 20
5(6) 19
5(7) הושמט
6 6
7 7
7א 8
8 38
9(1) 11
9(2) 12
10 28(א),(ב) רישה, (ג)
11 28(ב) סיפה
12 רישה 26
12 סיפה 27
13 הושמט
14(א), (ב) 9(א), (ב)
14(ג) 10
14(ד) 9(ג)
15(1) 39
15(2) 40
15(3) 41
16(1) רישה 33
16(1) תנאי 1(א) 30
16(1) תנאי 1(ב) 29
16(1) תנאי 2 33(ב)
16(1א) 33(א)
16(2) 35
16(2א) 36(א)
סעיף קודם סעיף חדש
16(3) 34
16(4) 36(ב)
16(5) 37
16א 21
16ב 22
16ג 23
16ד 24
16ה 25
17 31
18 הושמט
תוספת תוספת
_________________________________
1 דמ"י, תשל"ג, 526; ס"ח תשל"ט, 134; תשמ"ה, 140; תשמ"ט, 80; תשנ"ב, 20; תשנ"ה, 206; תשנ"ו, 147; תש"ס, 304; תשס"ד, 14.
ק"ת תשל"ה, 919; תשל"ו, 2604; תשל"ז, 421, 757; תשל"ח, 2075; תשמ"א, 1167; תשמ"ב, 851; תשמ"ט, 80; תשנ"א, 832; תשנ"ד, 59, 60; תשנ"ח, 901; תשס"א, 904; תשס"ב, 685; תשס"ג, 258; תשס"ד, 48.
2 הנוסח אינו מובא. הנוסח המלא מובא בספר החקיקה בבריאות, תברואה ומזון בעמ' 204-199.
3 פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ה, 1610; תשס"א, 2226), לפי סעיף 1 לפקודה, על הסמכת הרוקחים המחוזיים של משרד הבריאות, כל אחד במחוזו, למלא את תפקידי המנהל לענין סעיפים 6, 7, 13, 26 ו27- לפקודה.
