בשבוע האחרון היינו עדים להסדר טיעון, או כפי שנהוג לכנותו "עסקת טיעון", עליה הסכימה הפרקליטות עם סנגוריו של תא"ל במיל' אופק בוכריס בעניינו. לפי ההסכם יודה בוכריס בכתב אישום מתוקן בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה ובהתנהגות בלתי הולמת. כחלק מההסדר סוכם בין הצדדים על עונשו של בוכריס: מאסר על תנאי והורדה בדרגה.
חשוב לציין כי ההסדר הוצג למתלוננת על פי החוק, והמתלוננת הסכימה לפרטי ההסדר.
מהו הסדר טיעון ומדוע תיקים רבים מסתיימים בהסדר?
הסדר טיעון הוא הסכמה בין רשויות התביעה (פרקליטות) ובין הנאשם המיוצג על ידי עורך דין פלילי הנוגע לאישומים בכתב האישום ולעונש שיתבקש בגינם. הסדר טיעון גורר לא פעם, תיקון בכתב האישום ובעבירות המיוחסות לנאשם בו. חשוב להדגיש כי הסדר טיעון דורש בהכרח הודאה באשמה מצד הנאשם בכתב האישום עליו הוסכם בהסדר.
ישנם מספר סוגים של הסדר טיעון כאשר הנפוץ, בדומה למקרה של בוכרים, הנו הסדר טיעון במסגרתו ישונה כתב האישום ותושג הסכמת הצדדים לעונש הראוי בנסיבות העניין.
בשונה מהמקרה הזה, ישנם הסדרי טיעון במסגרתם הצדדים מגיעים להסכמה באשר לעבירות ולעובדות הנכללות בכתב האישום. הדבר בא לידי ביטוי בתיקונו של כתב האישום ואילו עניין הענישה נשאר בסמכותו של בית המשפט להכריע.
חשוב להזכיר כי בית המשפט איננו מחויב להסדר בין הצדדים, אולם עניין שבמוסכמות בדרך כלל יאשר הסדר טיעון בין הצדדים ויתערב כאשר ההסדר חורג לדעתו מתחום המקובל בנסיבות העניין.
הסיבות להגעת הצדדים להסדר הן רבות ומגוונות ומשקפות אינטרסים שונים של כל אחד מהצדדים להליך המשפטי, רשויות התביעה והנאשם, והן את הנסיבות השונות הקשורות בתיק ובחומר הראיות בו.
מצד רשויות התביעה, במקרים רבים, הגעה להסדר טיעון משקפת רצון להימנע מעדויות של עדים רגישים כגון מתלוננות או אוכלוסייה פגיעה אחרת (בעלי מוגבלויות וקשישים למשל) ובכך למנוע את העצמת הפגיעה בהם באמצעות הליך הוכחות הכולל חקירה נגדית על ידי עו"ד פלילי המייצג את הנאשם. הסדר טיעון במקרים כגון זה, מהווה פלטפורמה ראויה עבור התביעה להגיע להסכמה עם הנאשם במיוחד מאחר שההסדר בהכרח מחייב הודאה באשמה ולקיחת אחריות מצד הנאשם לעבירות המפורטות בכתב האישום.
הסדרי טיעון מסוג זה חוסכים זמן שיפוטי יקר הנדרש להוכחת אשמה וניהול תיק הוכחות ובמקרים רבים היתרון של הגעה להסדר טיעון בנסיבות המתוארות, עולה על החיסרון הבא לידי ביטוי בתיקון כתב האישום וענישה מקלה.
נציין כי בעבירות מין או אלימות חמורות, לקורבן ישנה זכות להביע דעתו טרם הגעה להסדר, ופעמים רבות הסכמה להסדר המוצג לפניהם מתקבלת לאור העובדה כי לא ידרשו להעיד בבית משפט והסדר שקול וראוי.
שיקולי הנאשם להגעה להסדר טיעון כרוכים לא פעם ברצון לסיים את ההליך הפלילי בתוך זמן קצר ללא ניהול הליך ארוך אשר משפיע על כל אורחות חייו וחיי משפחתו, נפשית וכלכלית.
בנוסף, פעמים רבות מתבצעת הערכת סיכויים מול סיכונים עבור הנאשם בעריכת משפט הוכחות. לרוב, נאשם אשר מודה בחלק מהאישום או מודה במעשה אשר ניתן להביאו לידי ביטוי על ידי תיקון כתב האישום, יעדיף לוותר על טענות משפטיות לטובת הסדר המשקף את עמדתו וגרסתו. כתוצאה מכך, בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו, נאותה המאשימה להגיע להסדר במסגרתו לוקח הנאשם אחריות על מעשיו המתוארים בכתב האישום והדבר יבוא לידי ביטוי בהסדר לעונש מקל.
עצם ההגעה להסדר משמעותה ויתורו של הנאשם על ההליך המשפטי המלא של ניהול הוכחות במסגרתו צריכה התביעה להוכיח את ביצוען של העבירות מעבר לספק סביר וניתנת הזדמנות לנאשם להציג גרסתו וטענותיו המשפטיות. כך בעצם מוותר הנאשם על הסיכוי ל'זיכוי'.
הביקורת הציבורית
הביקורת הידועה על הסדרי הטיעון עודנה פועמת בלבם של רשויות התביעה, עורך הדין הפלילי והנאשם גם יחד. אלא שללא הסדרי טיעון, ספק אם הייתה המערכת המשפטית שורדת את העומס הכבד של כתבי האישום המוגשים לפתחה אם היה מתנהל הליך הוכחות ארוך ומורכב בכל תיק ותיק. בחינת העלות מול התועלת של הסדרי הטיעון ראוי שתיבדק בכל תיק בנפרד ובהתאם לנסיבותיו.
ועל אף הביקורת, ולעתים אף חוסר הנוחות הנובע מהגעה להסדר, חשוב לזכור שלא כל כתב אישום המוגש על ידי המאשימה לצידו כתובה בטוחה ההרשעה, כך שהלכה למעשה הסדרי טיעון מעלים את מדד ההרשעות בקרב נאשמים ומאפשרים מיתון האישום בהתאם למעשה ללא הפרזת יתר בחומרת המעשים המיוחסים לנאשם. בכך יוצרים הסדרי הטיעון מעין איזון מערכתי ראוי שאין לבטלו במחי יד.
כך למשל בתיקים העוסקים באישומים בעבירות מין שונות, בהן מצויה גרסת מתלוננת אל מול גרסת נאשם ללא קרקע ראייתית נוספת משמעותית, האיזון בין הגרסאות השונות מביא לקיומו של הסדר טיעון ראוי העונה על האינטרסים השונים של כל צד. מחד גיסא הודאה ולקיחת אחריות הנותנת לקורבן סוג של סגירת מעגל ומנגד הבעת גרסת הנאשם ולקיחתה בחשבון במסגרת האישומים והקלה בעונשו.
