מקרים המעלים חשדות להתעללות מצד גננות בגני ילדים, עולים לכותרות לא מעט לאחרונה – הרבה הודות לכך שהמודעות ומעורבות ההורים מתחזקת וכן בזכות הטכנולוגיה המתקדמת המאפשרת לצלם ולתעד בצורה פשוטה תופעות מסוג זה.
כך היה גם במקרה שנחשף לאחרונה בחדשות ערוץ 2 ובעקבותיו הוגש בדצמבר 2014 כתב אישום חמור נגד מנהלת בגן בחולון ושש סייעות שלה בגין התעללות בילדים חסרי ישע. ע"פ כתב האישום, הגננות נשים נהגו באלימות בילדי הגן שהיו תחת השגחתן ואחריותן. החודש התבשרנו על כך שבית המשפט הרשיע ארבע גננות הגן בתקיפה וההורים דורשים גזר דין לא מתפשר: מאסר בפועל. האם זה באמת מה שיקרה?
אילו טיעונים יש לטעון לצורך הקלה בעונש?
חשוב לציין כי במקרה זה הסייעות הורשעו בבית משפט השלום בת"א, לאחר שהודו בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון. לאחר הרשעה מתנהל דיון על הטיעונים לעונש, אך לא ברור מהפרטים האם במסגרת ההסדר ישנה התחייבות לעונש מקסימום, אותו התביעה תבקש מבית המשפט – ובכלל מה כולל הסדר הטיעון: האם תוקן כתב האישום והופחתו חומרת העבירות?
בהנחה כי כל צד רשאי לטעון בטיעונים לעונש כפי רצונו, הרי שלבטח הסנגור יתמודד עם עתירה לעונש מאסר מצד הפרקליטות המגובה אולי בתסקירי נזק ותצהירים מאת ההורים לילדים אשר חוו את התעללות הגננות.
העבירות בהן הורשעו הגננות, הן בעלות חומרה אינהרנטית, שכן הן בוצעו כנגד ילדים קטנים המוגדרים בחוק כחסרי ישע. מכאן, שהתמודדות הסנגור איננה דבר של מה בכך, ולכן גם חשוב כי זה יהיה עורך דין פלילי מקצועי הקשוב ללקוחותיו, שידרוש (וגם יקבל) שיתוף פעולה מלא של הגננות.
בין היתר, יכול הסנגור לבקש את הפניית הגננות לשירות המבחן, אשר ייתן תסקיר בעניינן וימליץ לבית המשפט על ענישה (מקלה במקרה המתאים), גילוי של חרטה כנה, הדגשת העובדה שאין להן עבר פלילי, התחייבות להליך שיקום הבא לידי ביטוי בהשתתפות בקבוצה טיפולית (למשל לטיפול בכעסים או באלימות) ובמקרים רבים נכונות הנאשמות לפצות את משפחות הילדים – כל אלו יכולים לבוא בחשבון לטובת הנאשמת בעת שקילת כל השיקולים לעניין העונש.
מה טווח הענישה במקרה זה?
חשוב במקרים המתאימים לשקול הבאת עדי אופי מדויקים להעיד בפני בית המשפט לטובת הנאשמות ולספר על אופיין הטוב. זהו שיקול כבד משקל, אותו הסנגור צריך לאמוד אל מול הסיכון בפתיחת חזית מצד הורי הילדים אשר ינסו להטיל דופי באופיה של הנאשמת.
טווח הענישה העומד בפני בית המשפט הוא רחב מאוד החל מענישה צופה פני עתיד (על תנאי, קנס וכו') ועד מאסר בפועל. במצב דברים זה, ככל הנראה, באם ישתכנע בית המשפט להקל בעונשה של מי מהנאשמות, הרי שיכול הוא להביא את זה לידי ביטוי בגזירת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות (יכול להינתן בין חודש לשישה חודשים).
חשוב להדגיש כי במידה והסדר הטיעון איננו כולל הסדר לעונש למשפחות הילדים, אין השפעה מכוח חוק על עתירת הפרקליטות לעונש. השפעה זו ניתנת רק באם ההסדר כולל לעונש, אז תוכל התביעה בחסות המשפחות להביע התנגדות למשל, במקרה של עונש פחות ממאסר.
לסיכום, במקרה זה, בית המשפט מחויב להתייחס לכל נאשמת כאינדיבידואל ולהבחין בינה ובין האחרות, בחלקה של כל אחת ובמעשי כל אחת ואחת מהנאשמות בנפרד. כמו כן, מחויב בית המשפט להתייחס ולשקול את הנסיבות האישיות והדרך שעברה כל נאשמת בפני עצמה – זאת הן כחלק משיקולי הענישה והן כחלק מעיקרון האינדבידואליזם במשפט.
