בימים אלו מתנהלת בבתי המשפט למעצרים פרשה חדשה ברשות המיסים. שופט המעצרים גיא אבנון מבית משפט השלום בראשון לציון, האריך את מעצרם של ארבעה חשודים הקשורים לעבירות שוחד במס הכנסה חיפה, לבקשת היחידה הארצית לחקירות הונאה. הארבעה חשודים במספר מקרים של שוחד כנגד קבלת טובות הנאה. חשוב לזכור שדי בחשד סביר ואף במידע מודיעיני על מנת להאריך מעצר, כלומר, בהארכות מעצר ניתן להשתמש בראיות שהן אינן קבילות להגשה בבית משפט בהליך העיקרי. בשלב הנוכחי של מעצר לצרכי חקירה, תנסה המשטרה לאסוף ראיות קבילות לשם הגשת כתבי אישום. העובדה שהארבעה נעצרו ובית המשפט הורה על הארכת מעצרם, אינה מלמדת על כך שיוגש כתב אישום בסופו של יום.
שאלת המפתח בתיקים מסוג זה היא איתור של קשר סיבתי בין המתת (השוחד) לבין התמורה שסיפקו במס הכנסה עבור רואי החשבון שביקשו את ההטבות. בפסק דין בן עטר, נקבעה חזקה לפי כאשר ניתן כסף, נוצרת חזקה עובדתית (הניתנת לסתירה) שמדובר בשוחד. היסוד הנפשי בעבירת לקיחת שוחד דורש מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, משמע לרכיבים העובדתיים של העבירה. מכאן, שעובד הציבור צריך להיות מודע לכך שהמתת ניתנת לו בקשר למילוי תפקידו, כלומר שהיא לא ניתנה לו, ולא הייתה ניתנת לו, כאדם פרטי, אילולא היה נושא באותו תפקיד. בעצם, המודעות הנדרשת מלוקח השוחד מתייחסת לכוונה של נותן השוחד: זוהי כוונה לתת מתת לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו, ובמודעות לכוונת הנותן טמונה השחיתות של הלוקח.
מודעות זאת נלמדת בדרך-כלל מנסיבות המקרה. היא מתבססת על חזקה שבעובדה, הנובעת מניסיון החיים, כי מתת לעובד הציבור מאת אדם הנמצא עמו בקשר רשמי, ניתנת בעד פעולה הקשורה לתפקידו.
