בכתבה שפורסמה באתר משפטי בעקבות פרשת ההיעלמות והאיתור של מלי וליאל יהלומי בארגנטינה, מסביר עו״ד שרון נהרי מתי אדם בגיר רשאי לנתק קשר ולהיעלם מרצונו, ומתי הדבר חוצה את הגבול לעבירה פלילית. לדבריו, עצם ההיעלמות – גם כשהיא מפעילה מבצע חיפוש ממלכתי – אינה הופכת את הנעדר לעבריין, כל עוד לא בוצעה עבירה עצמאית.
נהרי מבהיר כי הקו המשפטי נחצה כאשר אדם אינו מסתפק בהסתרת מקום הימצאו, אלא יוצר באופן אקטיבי מצג כוזב כלפי הרשויות – למשל מסירת מידע שקרי, זיוף ראיות או שיבוש חקירה. יש להבחין, לדבריו, בין הזכות להיעלם לבין הזכות להטעות.
בהמשך הכתבה מתייחס נהרי, המשמש יו״ר הוועדה להסגרות ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, גם להיבט הבינלאומי של הפרשה – מה הסמכות של משטרת ישראל כשאזרח מאותר בחו״ל, מה המשמעות המשפטית של Red Notice מטעם אינטרפול, ואיך בפועל מתנהל הליך הסגרה כשמתעורר חשד לעבירה.
לקריאת הכתבה המלאה באתר משפטי: מלי וליאל יהלומי נמצאו אחרי שבוע: האם מותר לאדם פשוט להיעלם?.


