עברית
English
בכתבה שפורסמה ב-ynet על המשך פרשת רשת ההונאה בטורקיה — ובה נמסר כי שמונה מתוך תשעת החשודים שפורסמו בתקשורת הטורקית כישראלים הם למעשה יהודים מקומיים — מצוטט עו״ד שרון נהרי, מומחה למשפט פלילי, להסגרות, לפשיעה בינלאומית ולאינטרפול, ויו״ר ועדת ההסגרות בלשכת עורכי הדין.
לפי הדיווחים שמביאה הכתבה, בין העצורים נמנים 156 אזרחים טורקים, 11 מפקיסטן ותשעה מישראל, לצד עצורים מ-20 מדינות בסך הכול. על פי ממצאי הביון הטורקי שצוטטו בכתב האישום, הגורמים הישראלים החלו להעביר את הפעילות לטורקיה ולמדינות אחרות לאחר שישראל אסרה ב-2017 על עסקי ״אופציות בינאריות״ בתחומה.
נהרי אמר כי ״השאלה המורכבת היא האם טורקיה תבקש להסגיר אליה ישראלים הנמצאים בישראל או במדינות אחרות. לאחרונה סירב בית המשפט העליון ברומניה להסגיר לטורקיה שלושה אזרחים ישראלים, בשל חשש מאנטישמיות ומתנאי כליאה בלתי הולמים. בקשה להסגרה מישראל לטורקיה אפשרית מבחינה משפטית, אך הסגרה אינה אוטומטית וכל מקרה נבחן לגופו״.
על המסגרת המשפטית הוא הוסיף: ״אין הסכם הסגרה בילטרלי נפרד בין ישראל לטורקיה, אך שתיהן צד ל׳אמנה האירופית בדבר הסגרה׳ משנת 1957, ולכן קיימת ביניהן מסגרת משפטית תקפה להסגרה. לנוכח המתח בין המדינות, יהיה צורך לבחון גם את תנאי המעצר ואת יכולתם של המבוקשים לזכות בהליך הוגן. בסופו של דבר, יש לבחון כל חשוד לפי הראיות נגדו ולא להפוך את אזרחותו הישראלית לראיה פלילית״.
התיק הרומני שנהרי מזכיר ממחיש מה נבחן בפועל בהליך הסגרה: לא רק אם העבירה המיוחסת קיימת גם בדין המדינה המתבקשת, אלא גם מה צפוי למבוקש אחרי המסירה — תנאי הכליאה, החשש מרדיפה על רקע זהות, והשאלה אם ההליך הפלילי משרת מטרה מדינית. אלה עילות שנבחנות לגופן בכל תיק, ולא טענות כלליות.
ימים ספורים קודם לכן פרסם נהרי טור נרחב בפוסטה על מעמדם המשפטי של החשודים בפרשה. לקריאת הכתבה המלאה ב-ynet: ישראל מגששת באפלה: העצורים ״נעלמו״ בטורקיה, חשש שיהודים נוספים נעצרו.
