פרשת הגננת שהונתה בעשרות מליונים: מה יקרה אם לא תשלם את הקנסות?

לאחרונה התפרסם סיפור מעט לא שגרתי בתקשורת: גננת ממודיעין חשודה בהלבנת הון בסכום של עשרה מליון ש”ח. מתברר שאותה גננת “חילטרה” גם כיזמית נדל”ן, או לפחות הציגה עצמה ככזאת, ולאחר מכן הונתה אנשים להשקיע אצלה סכומי כסף אדירים, לרבות מן האנשים הקרובים אליה ביותר. הגננת, מיכל קליינמן-זעירא, הורשעה בדין ונגזרו עליה עשר וחצי שנות מאסר, וקנסות על סך 1.2 מליון ש”ח. בנוסף, נגזר עליה לפצות את קורבנותיה בסכום של 258 אלף ש”ח כל אחד (הפיצוי העונשי המירבי לפי סעיף 77 לחוק העונשין).

הסיפור הזה מעלה כמה שאלות, אך נתמקד בשתיים מהן: האם ניתן לקחת את הכספים אותם גזלה “הגננת הנוכלת”, וכן מה יקרה לה אם לא תשלם את הקנסות? לגבי השאלה הראשונה, יש לדעת כי כל אדם המבצע עבירה, חשוף לחוק איסור הלבנת הון. מכוח חוק זה, ניתן לחלט כספים להם זיקה לעבירות שבוצעו. יש לומר כי חילוט אינו עונש לכשעצמו, אלא “הוצאת בלעו של גזלן מפיו” (פס”ד בן שטרית). חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו הלבנת הון, גם אם מעשית הכסף לא קשור לעבירה, למקרים בהם הכספים בוזבזו למשל. כלומר החוק מאפשר לקחת כסף לגיטימי של נאשם בשווי העבירה שנעברה על ידו.

לגבי השאלה השנייה, לא אחת אנשים אשר קוראים על פסקי דין שכאלה, חושבים מה הטעם להטיל קנסות של מליוני שקלים, על מי שברור שלא יוכל לשלם אותם. יש להבין כי אם הגננת לא תשלם את הקנסות, היא תשב זמן נוסף במאסר בגין אי תשלום הקנסות. עוד שווה לציין כי ההרשעה והקנסות שהוטלו על הגננת, לא שוללים את קיומו של הליך אזרחי: קורבנותיה של הגננת רשאים לתבוע את הכספים שגזלה מהם, אף על פי שיכולותיה לשלם כאמור מוטלת בספק.