מהי הגנת היעדר שליטה במשפט הפלילי?

כאשר מדובר על אישום פלילי, לא כל מעשה שנראה על פניו כעבירה על פי דיני העונשין אכן יביא להרשעתו של נאשם. על מנת שאדם ייחשב כבעל אחריות פלילית עליו להיות לא רק כשיר מבחינת גילו ומצבו הנפשי, אלא עליו להיות גם כשיר מבחינה גופנית. ישנם מקרים שבהם נקבעה חפותם של אנשים שביצעו מעשה פלילי בשל נסיבות שהביאו אותם למצב של היעדר שליטה על תנועות גופם.

היעדר שליטה ומחלת נפש

בקרב הציבור הרחב הקורא שורות אלה ואינו על ידע מעמיק בתחום המשפטי, עשוי להיווצר בלבול בין אדם שנמצא זכאי בשל חוסר שפיות לבין אדם שנמצא זכאי בשל טענת היעדר שליטה. במצב של היעדר שליטה שלא על רקע מחלת נפש, אין מדובר על מודעות, כי אם על התנהגות. כך, עו”ד פלילי שיבקש לנקוט הגנת היעדר שליטה במשפט הפלילי, יוכל לעשות כן גם במקרים שהנאשם היה מודע להשלכות של מעשיו, אולם לא יכול היה למנוע את המעשה בשל מחלה גופנית (כגון אפילפסיה) או עקב היותו נתון להשפעה חיצונית מהותית (כגון מצב היפנוטי). ועוד בנושא זה, מקרה מעניין שהתרחש בחו”ל הוא זיכוי נאשם ברצח כפול בטענת הגנה של נדודי שינה (אינסומניה).

מצבים של היעדר שליטה

בישראל ובעולם עסקו בתי הדין במקרים מעניינים רבים שבהם נאשמים שביצעו מעשים חמורים לפי כל קנה מידה, אך לא נשאו באחריות הפלילית מסיבה של היעדר שליטה. עם זאת, ראוי לציין שלעתים השימוש בקו הגנה זה מעלה חרס בידו, כאשר התשתית הראייתית מוכיחה שהיעדר השליטה לא היה הגורם לביצוע המעשה הפלילי. להלן כמה דוגמאות לנאשמים שפעלו מתוך היעדר שליטה ולכן לא נשאו באחריות פלילית:

• אפילפסיה – כמה וכמה פסקי דין עסקו בחולי אפילפסיה שתקפו אדם אחר. כאשר נמצא שהתקיפה בוצעה במהלך התקף אפילפטי ושלא מתוך רצון לגרימת חבלה, נמצאו הנאשמים זכאים.
• סוכרת – מקרה שנידון באנגליה עסק בחולה סכרת שנכנס למצב של ערפול חושים כתוצאה מהזרקת כמות יתר של אינסולין. כתוצאה מכך ביצע החולה תקיפה אלימה, אך לא נמצא אשם משום שפעל בלי יכולה לשלוט על גופו.
• אלכוהוליזם – אלכוהוליסט כרוני שאושפז ניתק חולה ממכונת הנשמה אליה הייתה מחוברת. נמצא שפעולתו בוצעה מתוך היעדר שליטה בשל הגמילה הכפויה מהאלכוהול. עם זאת, נציין כי מצב שכרות לא מהווה הגנה לביצוע עבירות, למעט במקרים שבהם אדם שוכר או סומם מבלי ידיעתו, וביצע עבירה תוך כדי כך.