עו"ד פלילי שרון נהרי על רמת הענישה בעבירות צווארון לבן

מאמר שפורסם לאחרונה באתר YNET, מציג את התבטאויות נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בכנס אגף התקציבים של משרד האוצר, לגבי סוגיית החמרת הענישה על עבירות כלכליות:  “עבירות כלכליות, אשר יש המכנים אותן עבירות ‘צווארון לבן’, הן בדר”כ עבירות שקשה לזהות בהן מי הם הנפגעים הישירים מהעבירה, זאת בשונה מעבירות פליליות רגילות של אלימות, שוד וכדומה. עם זאת, אין מקום לשימוש במונח ‘עבירות צווארון לבן’, מאחר והמונח אינו מעוגן בחקיקה, אך גורם לעבירות להצטייר באופן סלחני יותר”.

לפי עו”ד פלילי שרון נהרי, ביחס לדבריה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות – ניתן לומר בבירור כי אכן ככלל, העבירות הכלכליות ובעיקר עבירות על חוקי המס ועל חוק איסור הלבנת הון, הן עבירות בהן הנפגעת הישירה, היא המדינה, ובאופן עקיף גם אזרחיה אשר נגזלו מהם כספי מיסים שיועדו להטיב עמם. בהמשך לכך, המונח “צווארון לבן” הוא מונח בלתי פורמלי. במקור, המונח נועד לתאר את העובדים המודרניים בתחומי הפקידות, האדמיניסטרציה והניהול בעבר הרחוק. בקרימינולגיה, עבירות “צווארון לבן” הן עבירות המבוצעות בדרך כלל על ידי אנשים ממעמד ביניים או מהמעמד הגבוה, במסגרת או בקשר למקום עבודתם. בניגוד לפשעים ה”קלאסיים”, עבירות צווארון לבן מבוצעות ללא שימוש באלימות, כגון: מעילה, מרמה והפרת אמונים, שוחד, סחר במידע פנים. באשר לענישה – אכן ניכרת מגמה בפסיקה המחמירה עם עברייני “הצווארון הלבן”. בגדר אותה פסיקה, מוטלים עונשי מאסר אשר לפעמים אף חורגים מגדר מספר חודשים בודדים. “מאחר ומדובר במנעד רחב של עבירות, אני סבור כי יש להטיל עונשים אשר הולמים את הנסיבות היחידיות של העבירה, ולא לנקוט בענישה שאינה מבחינה בנסיבות רק משום הרצון להביא להרתעת הרבים”, כך לדברי שרון נהרי.