עו״ד שרון נהרי: מה חייב כל ישראלי לדעת על הליכי הסגרה בחו״ל | משפטי

בטור מיוחד שפורסם באתר משפטי לקראת חופשת סוכות, מסביר עו״ד שרון נהרי כיצד חופשה תמימה בחו״ל עלולה להסתיים במעצר כבר בביקורת הגבולות, לעיתים בלי שהנוסע ידע כלל שמתנהל נגדו הליך. לדבריו, עבירות מרמה, השקעות פורקס, עבירות קריפטו, הלבנת הון ועבירות סייבר כבר אינן נעצרות בגבולות מדינה אחת: החשוד יכול לשבת בישראל, החברה להיות רשומה במדינה אחרת והלקוחות לגור באירופה, וכך כמה מדינות עשויות לטעון לסמכות ולבקש את הסגרתו של אותו אדם.

נהרי, העוסק שנים רבות בהליכי הסגרה ובפשיעה בינלאומית, מזכיר בטור תיקים שבהם ייצג ישראלים שנעצרו מחוץ לישראל, ובהם שי אביטל, שנעצר בהולנד במסגרת בקשת הסגרה לישראל, סימון לבייב, עורכת הדין מאיה רייטן והרב אליעזר ברלנד. לדבריו, בתיקים כאלה טיפול משפטי מהיר ומתואם בין כמה מדינות הוא שמאפשר לשמור על זכויותיו ועל חירותו של המבוקש.

לפי הטור, השעות הראשונות שאחרי המעצר עשויות להשפיע על ההליך כולו: מסירת גרסה בלי ייעוץ, חתימה על מסמך בשפה זרה או הסכמה חפוזה להסגרה קשות מאוד לתיקון בהמשך. נהרי מבהיר גם שאזרחות ישראלית אינה מעניקה חסינות, שכן ישראל מסגירה גם אזרחים ותושבים בכפוף לדיני ההסגרה ולהסכמים הרלוונטיים, ולעיתים ניתן להתנות את ההסגרה בכך שאם יורשע, יוכל לשאת את עונשו בישראל. עוד הוא מסביר שבאיחוד האירופי פועל צו מעצר אירופי שמאפשר העברה מהירה בין המדינות החברות, ושהודעה אדומה של אינטרפול אינה צו מעצר בינלאומי אלא בקשה לאתר אדם ולעצור אותו זמנית לקראת הליך הסגרה.

למי שנעצר בחו״ל, הטור מפרט מה חשוב לעשות מיד: לא למסור גרסה מפורטת לפני התייעצות עם עורך דין שמכיר גם את דיני ההסגרה וגם את הדין הפלילי הבינלאומי, לבקש מתורגמן ועותק מצו המעצר, לברר איזו מדינה מבקשת את ההסגרה ומהי עילת המעצר, ולעמוד על הזכות ליצור קשר עם נציגות ישראל ועם בני המשפחה. המסר המרכזי של נהרי הוא שמי שחושש מחקירה או מדרישה בינלאומית נגדו אינו צריך לחכות למעצר בשדה התעופה, ובדיקה מוקדמת והיערכות משפטית לפני הנסיעה עשויות להיות ההבדל בין מעצר ממושך ומפתיע לבין הליך מבוקר.

לקריאת הטור המלא באתר משפטי: החופשה שהסתיימה במעצר: מה חייב כל ישראלי לדעת על הליכי הסגרה בחו״ל.