בעל חנות ירקות ועובד בה הואשמו בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 382(א) + 380 לחוק העונשין, תשל״ז-1977, על רקע חשד שהמתלונן גנב מהם סחורה. לפי כתב האישום נגרם למתלונן שבר בברך שנזקק לטיפול רפואי.
ראיות המאשימה התבססו בעיקרן על עדות המתלונן — עדות יחידה שעל בית המשפט לבחנה בקפידה יתרה ושחלה לגביה חובת ״אזהרה עצמית״. בית המשפט קבע כי לא נמצאו לה חיזוקים כנדרש, כי לא הוכחו כדבעי עובדות כתב האישום ויסודות העבירה, וכי לא שוכנע מעל לכל ספק סביר באשמת הנאשמים. השניים זוכו מהאישום המיוחס להם.
התיק ממחיש עד כמה נבחנת בקפידה עדות יחידה בהליך פלילי, ומדוע חשוב לאסוף ולהציג ראיות מזכות כבר בשלב החקירה.
את הנאשמים ייצג עו״ד שרון נהרי.
לקריאת פסק הדין המלא (ת״פ 4879/03 · בית משפט השלום בפתח תקווה)


