שני עררים שהגישה המדינה על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר נדחו.
נקבע כי בית המשפט המחוזי לא פטר עצמו בבחינה שטחית אלא בחן בקפידה את עניינו הפרטני של כל משיב, ערך ביניהם מדרג חומרה מובחן וחקר את המפקחים — ואף פסל את חלקם. בחינת מכלול תנאי השחרור, ובראשם מעצר בפיקוח אלקטרוני והפקדת ערבויות כספיות משמעותיות, העלתה כי ניתן מענה הולם ומידתי למסוכנות הקונקרטית הנשקפת מכל אחד מהמשיבים בשלב זה של ההליך. צוין גם כי המדינה לא העלתה בעררים ולו טענה קונקרטית אחת נגד מסוגלות המפקחים או טיב החלופות.
ההחלטה ממחישה את אמות המידה שלפיהן נבחנת חלופת מעצר: בחינה פרטנית של כל נאשם, איכות המפקחים והתאמת התנאים לסיכון הקונקרטי, ולא בחינה גורפת לפי חומרת האישום.
את המשיבים 2-1 ייצגו עו״ד שרון נהרי ועו״ד תבור לנג.


